מזרחי, בנימין

בן יוסף. נולד ב-1922 בירושלים להורים ילידי הארץ. בנימין, אחיו ואחותו הצעירים ממנו, התייתמו מאביהם בגיל צעיר, וכבן בכור לאמו יצא לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. עבודתו היתה מכירת עתוני "דבר", ומסירותו ומידת אחריותו זיכו אותו בהערכת מעסיקיו. בשעות הפנאי היה פעיל ב"מכבי", ושם גובשה הכרתו הלאומית והחברתית. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה והקמת הפלוגות העבריות של חיל הרגלים הארצישראלי (ה"באפס") היה בנימין מראשוני המתגייסים לפלוגת ה"מכבי" (פלוגה 18) שעברה את אימוני הטירונות בצריפין ואחר-כך עברה לתפקידי שמירה בוואדי סראר, בסיס גדול לנשק ותחמושת. חבריו ומפקדיו העריכוהו וחיבבוהו בזכות מזגו הנוח והתנהגותו החברתית. במהלך שירותו השתתף באימוני ירי והיה לאחד מטובי הצלפים בפלוגתו. בימי חג הסוכות תש"ד נערכו אימוני קליעה כהכנה לתחרות קליעה של נבחרי הפלוגה בגדוד. להופעה בתחרות נבחרו טובי הצלפים ומדי יום היו נוסעים לדרום ומתאמנים בירי. באחת המכוניות שיצאו לאימון ביום כ"ב בתשרי תש"ד (21.10.1943) היה גם בנימין. לרוע המזל, מיד כשיצאה המכונית אל הכביש הראשי התנגשה בה מכונית צבאית אחרת וריסקה אותה. בנימין הובא למנוחות בבית העלמין בנחלת יצחק. הניח אם, אח ואחות. שמו נזכר ב"ספר העתונאים", ב"ספר ההתנדבות" ובספר "יזכור" מטעם מכון ז'בוטינסקי. כמו כן התפרסמו ידיעות על מותו ורשימות על דמותו בחוברת "יזכור" של פלוגת ה"מכבי" ובעתונים "המשקיף" ו"דבר"