מזרחי, אליהו
בן דיאמנטה (פנינה) ושלמה, נולד בשנת 1924 בירושלים למשפחת עמלים ולמד מלאכה מילדותו. ביום דפק בפטיש סנדלרים, בערבים למד בשיעורי-ערב מטעם "הנוער העובד" ובכל שעה פנויה עיין בספר. היה בעל מזג נוח ועליז וחביב על כל יודעיו ומיודעיו. הוא חונן בכשרון תיאטרלי והשתלם בסטודיה הדרמטית של ההסתדרות בהדרכתו של רפאל צבי. את המשחק ראה כתעודת חייו והשתדל להשתלם בו. כל הופעה על הבמה היתה לו לחוויה מלווה בלבטים רבים. עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס מיד והשתתף בפעולות קרביות רבות ונועזות להגנת ירושלים. בשעות הפנאי המעטות, בין משימה למשימה, עסק בהקמת להקה צבאית כדי להנעים את חיי החייל הקשים והאפורים. אליהו נמנה עם אנשי מחלקת הל"ה ("מחלקת ההר"), לוחמי פלמ"ח וחי"ש שנשלחו כתגבורת לגוש עציון לאחר ההתקפה הגדולה על הגוש ביום 14.1.1948. הלוחמים יצאו לדרכם מהרטוב בליל 15-16 בינואר והם עמוסים בנשק, תחמושת וציוד, אך בשל שעת היציאה המאוחרת וקשיי הדרך לא הצליחו להגיע לגוש בעוד לילה. עם שחר התגלתה המחלקה על-ידי כפריים באזור הכפרים בית נטיף, ג'בע וצוריף, שהזעיקו את ערביי הסביבה למקום ואלה כיתרו את המחלקה. הלוחמים התארגנו על אחת הגבעות ("גבעת הקרב" כיום) ולחמו בהמוני הערבים עד שנפלו כולם בקרב ביום ה' בשבט תש"ח (16.1.1948). נטמן בקבר-אחים בכפר עציון. כעבור שנה ומחצה, ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949), הועבר למנוחת-עולמים, עם שאר חללי גוש עציון, בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
