מוקדי, עוזי

בן עליזה ועמוס, בן זקונים להוריו, נולד ביום י"ח באב תשט"ז (25.7.1956) במושבה יבנאל שבגליל התחתון. משפחתו מן הוותיקות בארץ, ממייסדות המושבה. עוזי למד בבית-הספר היסודי המקומי, והמשיך את לימודיו בבית-הספר החקלאי "כדורי". הוא גאה היה על לימודיו ב"כדורי", שבו למד אף אביו במחזור הראשון של בית-הספר, ושם גם למדו שני אחיו הגדולים ממנו. גבר נאה היה עוזי, חייכן ולו עיניים ירוקות, חודרות, מביעות תבונה וכנות. היה בעוזי משהו מופנם, ביישני, אבל הוא היה תקיף בדעותיו, ובהיותו נער עמד תמיד במרכז חיי החברה במושבה ובבית-הספר. הוא היה אהוב על מוריו ועל חבריו, שביקשו את קרבתו. עוזי נכון היה תמיד לעזור למי שהיה זקוק לו. במאי 1975 התגייס עוזי לצה"ל, לחטיבת גולני. הוא הוצב בגדוד, שבו פיקד אביו על פלוגה במלחמת העצמאות. אחרי תקופת טירונות, הוא עבר קורס מ"כים ובאוקטובר 1975 עלה לדרגת רב"ט. במאי 1976 סיים עוזי בהצלחה קורס קצינים, ועלה לדרגת סג"ם. הוא סיים את שירותו הסדיר בדרגת סגן בסוף שנת 1977. לשנתיים ימים חזר עוזי לחיים אזרחיים, כחקלאי במושבו. הוא אהב את העבודה החקלאית, ובעיקר ברפת. עוזי התחתן ובנה את ביתו ביבנאל. אולם הוא נמשך לשירות בצה"ל. שאיפתו לחזור לצבא הייתה יותר מתוך הרגשה של חובה לאומית, מאשר ציפייה לקריירה צבאית. במאי 1979, חזר עוזי לפקד על פלוגה בחטיבת גולני. בתפקידו כמפקד, הוא השכיל ליצור יחסי רעות בינו ובין חבריו המפקדים, וכן עם פקודיו שהעריצו אותו. הוא שימש להם דוגמה אישית, השתתף איתם בפעילותם, אפילו הבסיסית ביותר. כשפרצה מלחמת שלום הגליל לחם עוזי עם יחידתו בגיזרה המערבית, התקדם בקרבות עד מבואות צידון. ביום כ"ד בסיוון תשמ"ב (14.6.1982), הוא הגיע עם פלוגתו אל מחנה האויב בעין-חילוה, שליד צידון. עוזי נפגע ונהרג. בן 26 שנים הוא היה במותו. אחרי שנפל, הוא הועלה לדרגת סרן. עוזי הובא למנוחות בבית-הקברות ביבנאל. הוא השאיר אחריו רעיה, בן, הורים, שני אחים ואחות. משפחתו הוציאה לאור חוברת מוקדשת לזכרו, ובה מתוארת דמותו על-ידי מוקיריו. שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו למשפחתו: "עוזי שירת בחיל-הרגלים. היה לוחם אמיץ, מפקד אהוד על חיליו ומפקדיו, ישר וכן". מפקד יחידתו כתב עליו: "הוא הוביל את חייליו למערכה לכיבוש צידון, ובפרבריה נפל. עוזי היה אהוד על חייליו וגאוות היחידה כולה. בזכותו ובזכות חבריו הגיבורים שומר עם ישראל על חירותו ועל אדמת ארץ-ישראל. טוב לבו ותכונותיו לעזור לכל בלי חשבון ישמשו דוגמה ומופת ליחידה כולה".