מונצ’ש, צבי

בן יונה ואברהם, נולד ביום ט"ו באלול תרפ"ו (25.8.1926) בווארשה, בירת פולין וקיבל חינוך עברי בבית-הספר "תרבות". עלה עם אמו לארץ בשנת 1935, בעקבות אביו, בדרך ההעפלה. יחד עם אחיו הקטן נדדו בכמה מארצות אירופה, עד הגיעם לאחד מנמלי הים התיכון. משם הפליגו לביירות ויצאו ברגל אל הגבול. לאחר הליכה של לילה תמים, כשהוא נישא על גב אמו, נתפסו על- ידי משמר שוטרים והובאו לכלא בצפת. כעבור 4 ימים שוחררו והתיישבו בתל-אביב. צבי למד בבתי-הספר היסודיים "תל-נורדוי" ו"ביל"ו" ובבית-הספר התיכון "מונטיפיורי" בשקידה ובהצטיינות. הוא למד את מלאכת המסגרות ומשסיים את חוק לימודיו הצטרף ל"הגנה" והתמסר לענייני טיס. היה חבר הקלוב הארצישראלי לתעופה, השתתף בתחרויות דאייה ואף קיבל פרס. משהצטרף אחר-כך למחתרת אצ"ל עסק בייצור נשק ובתיקונו. בזמן העברת נשק נפצע פעם מרסיסי רימון. בפרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, שירת בחטיבת "קריתי" ושמר בגבולות תל-אביב. נפל ביום י"ח בניסן תש"ח (27.4.1948), בעת מבצע "חמץ" לכיתור יפו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. השאיר אישה.