מגיד, שמעון

שמעון, בן שרה (פלי) וגרשון, נולד ביום י' באדר תשי"ד (13.2.1954) בחדרה. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "ארלוזורוב" ובבית-הספר התיכון הכללי בחדרה. שמעון היה תלמיד חרוץ ומוכשר, חברותי ובעל מרץ ויזמה. תכונות אלה צוינו תמיד לשבח על-ידי מוריו בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון. מגיל צעיר נמשך לפעילות ציבורית ולעבודה עם בני נוער. הוא היה פעיל בתנועת "הנוער העובד והלומד", תחילה כחניך, ואחרי-כן כמדריך בתנועה. כמו-כן התמסר לעבודה ב"מגן דוד אדום", כמתנדב. בבית-הספר התיכון היה חבר בועד התלמידים במשך שנים רבות. שמעון גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות סיים בהצלחה קורסים במקצועות טנק "פטון" – והיה נהג טנק, תותחן ומש"ק. לבסוף נשלח לקורס מפקדי טנקים. הוא היה חייל ממושמע ומסור, אהוב על מפקדיו ועל חבריו ליחידה, בגלל אופיו הנוח והקפדתו הרבה בביצוע כל התפקידים שהוטלו עליו, או שהתנדב לבצעם. שמעון היה קשור מאוד למשפחתו. בחופשות מהצבא מיהר לביתו ובילה במחיצת המשפחה ובמחיצת חבריו לספסל הלימודים בעירו חדרה. במלחמת יום-הכיפורים היה שמעון מפקד טנק "פטון" בחזית סיני. הוא וחבריו הפסיקו את לימודיהם ואימוניהם בקורס מפקדי טנקים בבית-הספר לשריון, וירדו דרומה לסייע בבלימת המצרים, שחצו את התעלה. יותר מעשרה ימים לחם שמעון בטנק שלו והצטיין בתפקיד תותחן. הוא השמיד ופגע בטנקים רבים של המצרים. בקרב שריון שהתחולל סמוך ל"חווה הסינית" ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) נפגע שמעון ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחדרה. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי שמעון היה בחור טוב לב, רציני ואחראי ואהוד על חבריו. הוא עשה את המוטל עליו במסירות, תוך גילוי יזמה ולחם באומץ לב ותוך דבקות במטרה. בחוברת "בכל מאודם" פורסמה רשימה על דרכו ועל דמותו של שמעון.