ליברמן, אליהו

בן לאה ומאיר, נולד ביום כ"ה באדר א' תרפ"ט (7.3.1929) בעיר ביאליסטוק, פולין. בהיותו בן 4 עלה עם הוריו לארץ. למד בבית- הספר בקרית מוצקין והיה פעיל בשבט הצופים המקומי, כמדריך מסור לתפקידו, צנוע וחרוץ. משסיים ללמוד בבית-הספר בקריה יצא לחיי עבודה ולמד מכונאות במשך כשלוש שנים וחצי. השכיל לעזור להוריו ולהשתלם במקצוע. עם פרסום צו הגיוס, היה בין המתיצבים הראשונים, שירת בחטיבת "כרמלי" והשתתף בפעולות הצבאיות בגליל מהתחלת המלחמה. בעת שירותו נפצע בתאונת-דרכים, אך עוד לפני החלימו מפצעיו חזר לבסיסו ולמחרת כבר יצא לליווי שיירה. אם כי רגלו היתה פצועה והוא שוחרר מהשתתפותו בליווי השיירה, לא רצה לוותר על מקומו בה ותבע לשתפו בפעולה. השיירה, ובה 7 כלי רכב ו90- אנשים, יצאה מנהריה ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) בשעות הצהריים כדי להעביר אספקה, חומרי ביצורים ותגבורת ליחיעם. ליד כברי נתקלה השיירה במארב שהציבו הערבים. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם, אך שאר כלי הרכב נלכדו במארב. אנשי השיירה לחמו עד שעות הערב ובחסות החשכה הצליח חלק מהם להיחלץ, אך כמחציתם נפלו בקרב, ואליהו ביניהם. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.