ליאמלמיוב (ללמיוב), מיכאל

בן שמואל ודוחטר. נולד ביום ד' באייר תשי"ט (13.5.1959) באלמו- אטה שבברית-המועצות ועלה עם משפחתו לארץ בשנת תשל"ב (1972). את לימודיו היסודיים השלים בעיר-הולדתו שברוסיה והמשיך בבית-הספר התיכון-מקצועי שבבית-שמש, שם השתכנה המשפחה. הוא התמחה במקצוע החרטות. מיכאל היה נער עליז וחברותי, פתוח לבריות וגלוי-לב. לאחר שהתגבר על קשיי השפה העברית, מצא את מקומו בחברת-הילדים המקומית, כפי שעשה זאת בהצלחה ברוסיה. היתה לו חכמת-חיים טבעית, ובשל תנאי- חייו גם פיתח חוש-הסתגלות לכל מצב חדש. מאז גיל הנערות היה עובד בעבודות שונות, הצליח בכולן ואף עזר לאמו בעבודות הבית. מיכאל הביא אתו מרוסיה הרגלי-תרבות שחונך עליהם שם: הוא הרבה לקרוא, בעיקר ספרות-יפה רוסית, ניגן באקורדיון, ושוב – רק את השירים הרוסיים הרגשניים. היה רקדן מעולה וספורטאי טוב. מיכאל עסק בענפי-ספורט רבים – טניס, כדורסל, סקי, ריצות – אך העדיף את האגרוף, ובתחום זה אף נטל חלק בתחרויות וקיבל פרסים. במחצית יוני 1977 גויס מיכאל לצה"ל והוצב בחיל-החימוש. במסגרת שירותו הצבאי שימש כסדנאי ביחידת-סדנה גייסית. ביום ד' באדר תשל"ט (2.3.1979) נפל מיכאל בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין הצבאי בהר-הרצל שבירושלים. בן 20 היה בנופלו. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לזכרו תרמה המשפחה ספר-תורה לבית-הכנסת הראשי של העדה הכורדית שבאור-יהודה.