לוין, אביגדור
אביגדור, בנם של בילה ויעקב, נולד בשנת תרפ"ח (1928) בברית המועצות, בעיר הנפה לודמיר בחבל ווהלין (כיום אוקראינה). קיבל חינוך עברי בבית הספר "תרבות" שבעיר הולדתו. בלודמיר הייתה ערב מלחמת העולם השנייה קהילה יהודית בת למעלה מ-20,000 נפש, רבים מהם ברחו לעיר משטחי פולין שנכבשו על ידי גרמניה. העיר נודעה כמרכז יהודי חשוב, אם כי רבים מהמוסדות היהודים נסגרו על ידי הסובייטים. הגרמנים נכנסו ללודמיר ב-25 ביוני 1941, וכעבור שבועיים אנשי הגסטפו כבר השתלטו על יהודי העיר. 150 יהודים נעצרו ונורו למוות. הוקם גטו שאליו קובצו כל יהודי העיר, ומשטרת היודנראט פיקחה עליהם. כל אותה העת נמשך רצח היהודים, כאשר רבים נורו בחצר בית הסוהר ונקברו בקברי אחים במקום. ב-1 בספטמבר 1942 ערכו הגרמנים אקציה במשך שבוע, שבה נהרגו 18,000 יהודים. הנותרים חוסלו בנובמבר 1942. בגטו נותרו כ-500 איש, בעלי המקצוע, אשר חוסלו עד סוף 1942. אביגדור בן ה-14 ראה בהירצח הוריו ואחותו בעת חיסול הגטו. ברגע האחרון ממש הספיק לעבור בחשאי את קו החזית לשטח הרוסי, וכך ניצל. עם הניצחון על הגרמנים נדד לאיטליה. בשנת 1945 עלה לארץ במסגרת "עליית הנוער". בבואו לארץ נקלט אביגדור בחברת נוער בקיבוץ גבעת השלושה. הוא בחר שלא להצטרף להתיישבות אלא העדיף את החיים בעיר, ועבר לתל אביב. עבד בעבודות שונות בתל אביב וברמת גן. עוד לפני מלחמת העצמאות התגייס אביגדור לפלמ"ח ועבר אימונים. עם תחילת המלחמה שירת בגדוד הרביעי ("הפורצים"), שראשוני אנשיו נמנו עם לוחמי היחידות המיוחדות. באביב תש"ח, לקראת מבצע "נחשון", הועלה גדודו של אביגדור לאזור ירושלים, וישב בקיבוץ קריית ענבים. בהמשך צורפו לוחמיו לחטיבת "הראל" – חטיבה מספר 10 ב"הגנה", שלחמה רבות על העיר ירושלים, על היישובים סביבה ועל הדרך אליה. במאי 1948 השתתף אביגדור בקרב בבית מחסיר במבצע "מכבי". מבצע "מכבי" החל ב-8 במאי והסתיים ב-14 בו. מטרתו הייתה לפרוץ את המצור שהטילו הערבים על ירושלים באזור שער הגיא. במהלך המבצע פרצו לוחמי "הראל" את המחסומים הערביים בשער הגיא וכבשו את המשלטים והכפרים הערבים תוך קרבות קשים. אחד הקרבות הקשים התחולל בכפר הערבי בית מחסיר (כיום המושב בית מאיר) ביום ל' בניסן תש"ח (9.5.1948). בקרב זה נפלו עשרות לוחמים מחטיבת "הראל" ומיחידות נוספות, ביניהם אביגדור. בתום המבצע, שנסתיים ערב הקמת המדינה, נפרץ קטע הדרך החסום בשער הגיא, נפתחה הדרך לירושלים הנצורה והוקם קו מוצק של משלטים ישראלים שהגנו על האזור מול צבא הפלישה הירדני שהתבסס בלטרון. אביגדור היה בן עשרים בנפלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקריית ענבים. החלל הינו "נצר אחרון". חללי "נצר אחרון" הם ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון ממשפחתם הגרעינית (הורים, אחים, אחיות, בנים ובנות), שחוו על בשרם את אֵימַת השואה בגטאות ו/או במחנות הריכוז וההשמדה ו/או במנוסה ובמסתור בשטחים שנכבשו ע"י הנאצים ו/או בלחימה לצד אנשי המחתרות או הפרטיזנים בשטחי הכיבוש הנאצי שעלו לארץ, בשנות מלחמת העולם השנייה או אחריה, לבשו מדים ונפלו במערכות ישראל.
