להמן (ליימן), הנס (חנן)

בן אליזבט (ליזה) ויוחנן, נולד ביום ה' בכסלו תרפ"א (16.11.1920) בברלין, בירת גרמניה, למשפחה מתבוללת. אמו – נוצריה שהתגיירה ואביו – קצין-לשעבר בצבא גרמניה הקיסרית. חנן ביקר בבית-ספר יסודי ותיכון. בשנת 1935, בגבור הרדיפות נגד היהודים בבתי-הספר, עזב את כתלי בית-ספרו, אף כי עוד יכול היה ללמוד שם בזכות אביו. אמו סייעה בידו לעבור לבית-ספר מיוחד לנוער יהודי ובתקופה זאת הצטרף לתנועת-הנוער הציונית "בר-כוכבא- מכבי". בשנת 1937 הצטרף להכשרה חלוצית, על אף התנגדותו של אביו, העפיל לארץ בשנת 1940. המעפילים נתפשו והושמו במחנה- העצורים בעתלית. חנן התגייס לצבא הבריטי. תחילה שירת כנהג ביחידת הובלת-מים עברית והגיע לדרגת סרג'נט (סמל). בשנת 1941 נשא אישה. עיקר שירותו היה בחזית צפון- אפריקה. בשנת 1945 השתחרר מהצבא והחל לעבוד בחברת מוניות. עם פרוץ מלחמת-העצמאות התייצב לשירות בחטיבת "קריתי" והיה מלווה שיירות ליישובים נצורים. ביום כ"ט בשבט תש"ח (9.2.1948) בנוסעו בראש שיירה בדרך העוקפת מתל-אביב לירושלים, נפגע בצרור כדורים ליד הכפר הערבי מע'אר והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. הניח אחריו אישה וילד. אביו נספה במחנה-ריכוז נאצי ואמו באה לארץ כאשר חנן בנה כבר לא היה בין החיים.