לב-טוב (גוטהרץ), צבי-יוסף
בן מרים ודוב-יהודה, נולד ביום ב' בכסלו תרע"ז (27.11.1916) בעיר מילאסביץ, צ'כיה להורים תושבי גליציה שברחו עם זרם פליטי מלחמת-העולם הראשונה מפני התקפת הרוסים. בהיותו בן תשע עלו הוריו לארץ. המשפחה התיישבה בחיפה והנער סיים את בית- הספר היסודי "נצח ישראל" ואת בית-הספר הריאלי. הוא החל לעבוד בבית-החרושת לקרח וגלידה שפתחו הוריו, ובמרוצת הזמן שימש כמומחה לייצור גלידה, מכונאי בבית-החרושת ונהג ומחלק סחורה גם יחד. צבי-יוסף היה אהוב ביותר על חבריו, שנהגו לומר עליו: "לב-טוב, כשמו כן הוא". היה חבר ותיק ב"הגנה". כשפרצה מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947, על חלוקת הארץ לשתי מדינות התגייס לחטיבת "כרמלי". הוא אמר להוריו בפשטות: "צריך ללכת ולעזור" והשתתף באופן פעיל בכיבוש חיפה הערבית. משם נשלח לגליל והשתתף בכל הפעולות. לאחרונה השתתף בהגנת משלט שייח'-עבד שליד מנרה. המשלט הותקף במפתיע על-ידי האויב במהלך ההפוגה השנייה ומגיניו נסוגו. הוא חיפה בתבונה על כיתתו שנסוגה ובהסתכנות רבה החזיר בלילה את אחד החללים לקווי כוחותינו. למחרת, ביום כ' בתשרי תש"ט (23.10.1948), בעת ניסיון לכבוש את המשלט, הזדקף במלוא קומתו כדי לשמש מחסה חי למפקדו, ולמרות שנפגע נשאר עומד. אך כדור שני פגע בראשו והוא נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.