כנעני, אברהם

בן אסתר ומרדכי, נולד ביום י"ט בשבט תרפ"ח (10.2.1928) בתל- אביב. לאחר שסיים ללמוד בבית-הספר "ביל"ו", למד שנתיים בבית-הספר התיכוני למסחר והיה פעיל ב"מכבי" וב"זבולון". מבית-הספר למסחר עבר לבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין וסיים אותו בהצלחה. אברהם הצטרף ל"נוער העובד" ומצא את מקומו בעבודה כפועל-דפוס. במזגו הטוב והעליז ובנכונותו לעזרת הזולת קנה לו ידידים ואוהדים רבים. בשנת 1943 הצטרף למחתרת אצ"ל ואם כי מבנה גופו לא היה חזק ביותר ורצו להטיל עליו שירותי-עזר קלים, עמד בתוקף על דרישתו ונתקבל לשירות קרבי. פעולתו הראשונה היתה בהובלת הנשק, שנתפס מהבריטים בהתנפלות על מחנה חיל-האוויר הבריטי בראש העין, למחסני הארגון. אחר-כך השתתף בתפקידי פורץ, מאבטח, סבל, חייל ובעזרה לנפגעים בפעולות שונות, כגון: ההתקפות על מחסני הצבא במגרשי התערוכה בתל-אביב, ועל חיל-המצב בחדרה, פריצה למחסני צריפין והוצאת נשק, חטיפת הקצינים הבריטיים ממלון "הירקון" בתל-אביב, הצתת הרכבת שנעצרה בהתנקשות ליד שכונת התקווה בתל-אביב, התקפה על תחנת המשטרה ברמת גן והחרמת נשק מחיל-האוויר הבריטי בתל-אביב. בשעת הניסיון להחרמת כסף לצורכי הארגון מבנק עותומאן ב-13.8.1946 ביפו, נאסר עם כמה מחבריו, נחקר כשבועיים במשטרת רמלה והמתין כחודש למשפטו בכלא המרכזי בירושלים. משלא נמצאו הוכחות להאשמתו, נשלח ללא משפט למעצר במחנה לטרון וכעבור 6 חודשים, ב-1.2.1947, שוחרר בערבות כספית גדולה. אחרי השחרור אילצוהו להסתפק בתפקידים לא-קרביים, לבל יפול שוב בידי המשטרה, אך משהחלה מלחמת-העצמאות נדרש, לשמחתו הרבה, לחזור לשירות קרבי, ונתמנה למפקד יחידה. כינויו במחתרת היה "ראש קבוצה זרובבל". אברהם השתתף בפעולות-עונשין נגד הערבים, בחיפוש נשק אצל הערבים בתל-א-ריש ובהתקפות לתפיסת נשק מהבריטים המתכוננים לצאת מהארץ. אחר-כך היה אחראי לקטע בחזית אבו-כביר ובהיותו עייף מעבודה ביום היה שומר על ערנותו על-ידי בליעת כדורים מעוררים. באחרונה השתתף בהתקפה על שכונת מנשיה, בצפונה של יפו ושם נפל מפגיעת פגז בריטי, ביום כ' בניסן תש"ח (29.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.