כהן, ששון

בן ציונה ושוקורלה. נולד בשנת תשי"ח (1958) באיראן, למשפחה ברוכת ילדים, שעלתה ארצה באותה שנה וקבעה את מקום מגוריה ביבנה. משפחתו מנתה חמישה-עשר אחים ואחיות ולאחר מות האב נאלצה האם לשאת לבדה בעול הפרנסה. ששון למד בבית-הספר היסודי 'רבן גמליאל' ביבנה, המשיך ולמד תקופה מסוימת במדרשת שדה בוקר וסיים את לימודיו בתיכון המקצועי 'הדסה נעורים', כמפעיל ציוד מיכני-הנדסי. ששון היה בחור שקט ועניו, אהוד על סביבתו, שעשה הכול למען חבריו ומשפחתו. טרם גיוסו לצה"ל למד נהיגה בקורס קדם-צבאי. בפברואר 1977 גויס לשירות חובה בצה"ל וכאיש מקצוע הוצב לשרת בחיל-ההנדסה. עם סיום הטירונות עבר ששון קורס נהגי משאיות וקורס מפעילי ציוד כבד. בתום שירות החובה, הצטרף לשורות צבא הקבע. מפקדיו המליצו עליו בחום וקידמו אותו במעלה סולם הדרגות עד שהגיע לדרגת רב-סמל-ראשון. בדו"חות התקופתיים ציינו אותו מפקדיו כ"ישר, חברותי, מבצע את הנדרש ממנו במסירות;" "ממושמע, חברותי ומתמיד בביצוע עבודותיו;" "נגד ממושמע, חרוץ, עובד בתנאים לא-תנאים, בעל ידע מקצועי טוב". בתקופת שירותו האחרונה שימש כמפעיל טרקטור במימשל עזה. ביום ט' בטבת תשנ"ב (16.12.1991) נפל רס"ר ששון בעת מילוי תפקידו והובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין ביבנה. הותיר אחריו ארבעה-עשר אחים ואחיות.