כהן, אהרן

בן מבורך הכהן ומרים. נולד בשנת תרצ"ו (1936) בצנעא שבתימן. בבית הוריו המסורתי קיבל חינוך תורני-דתי וחונך לאהבת ה', העם והארץ. בטרם השלים את לימודיו ב"חדר" החליטו הוריו לנטוש את מקום גלותם כשמגמתם ומטרתם הנכספת היא עלייה לארץ הקודש. מטרתם זו התגשמה בשנת 1943 – ואהרן אז בן שמונה שנים. בארץ השלים אהרן את לימודיו היסודיים בבית הספר היסודי בנס-ציונה, אך נבצר ממנו להמשיך בלימודים תיכוניים עקב המצב ששרר באותה תקופה והוא נאלץ לצאת לעבודה כדי לסייע למשפחה. הוא עבד כאורז באחד מבתי האריזה ברחובות. אך במקצוע זה לא מצא סיפוק כי שאיפתו תמיד היתה להתקדם ולהוסיף דעת. בשנת 1954 גויס לצה"ל והוצב לחיל השריון. בשנות שירותו הצבאי ביצע למופת את כל התפקידים שהוטלו עליו. הוא התחבב על חבריו במחלקה ובגדוד. ציונו בתום השירות הצבאי היה גבוה. בשירותו הצבאי השתתף אהרן במערכת סיני וכאשר גמר את שירותו הסדיר התחיל ללמוד מקצוע כדי להבטיח את עתידו. הוא נרשם ונתקבל לקורס מסגרות ומכניקה בבית הספר להכשרה מקצועית. את הקורס הזה סיים בהצטיינות וכתוצאה מהישגיו הטובים נתקבל מיד לעבודה בתעשייה האווירית לישראל – "בדק;" זה היה בשנת 1958 לאחר שחרורו מן הצבא היה נקרא לשירות מילואים מדי פעם, אך תוך כדי עבודתו ב"בדק" פנה אהרן אל "המכון הישראלי להשכלה בכתב" וביקש ללמוד לימודים תיכוניים דרכו. בשקידה למד באמצעות מכון זה ומאד נהנה מלימודיו. אושר רב היה נסוך על פניו כאשר ראה את הערותיו של המורה והציונים הטובים שהעניק לו. מיום שנתקבל לעבודה ב"בדק" ועד יומו האחרון – במשך תשע שנים – עבד בתעשייה האוירית והשתלב יפה-יפה בחיי העבודה והיצירה היומיומית. חיים אלה היקנו לו ידע מקצועי רב וניסיון חשוב לאין ערוך. ידידיו וחבריו לעבודה הכירו בכשרונו המקצועי והם אהבוהו וכן הוא אהב אותם. מנהלי המוסד העלו על נס את מסירתו וחריצותו בעבודה, שהיושר והאמת שהיו נר לרגליו הן בעצם העבודה והן ביחסו לבריות. בינתיים הקים לו אהרון קן משפחה. מראשיתם קשר את חייו במושבה נס-ציונה; שם רכש לו דירה גדולה ומסביבה היה מטפח גן נאה לאחר יום עבודתו ולימודיו – ואף מצא זמן פנוי לעסוק בתחביביו, במוסיקה ובספורט. אך אשרו בחייו, עם אשתו ושני ילדיו, לא נמשך הרבה, כי באחד הימים ניפצע אהרן בשעת נסיעה בכביש באר שבע בכיוון משמר הנגב בשעת מילוי תפקידו ובשירותו בפעולה מבצעית. שמונה חודשים נאבק על חייו וביום י"ג באב תשכ"ח (7.8.1968) בא הקץ לחייו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בנס ציונה. סגן מפקד החטיבה כתב למשפחתו מכתב תנחומים ובין השאר כתוב לאמר: "אהרן כהן היה חייל בפלוגת הסיור של היחידה והיה מקובל על חבריו ושותף לחבורת נחשוני הסיור. אנחנו, חבריו ליחידה, כואבים את כאב השכול על רע וחבר ליחידה… תהיה נחמת כולנו ונחמת המשפחה בזאת שאנחנו חבריו נמשיך בהגנה על ריבונות במדינה ושלמותה אשר למענה לחם ובשורותיה נפל".