טרבלסי, נפתלי

בן רחמים ופלילה. נולד ביום ב' בסיון תשי"ח (21.5.1958) ברחובות. למד בבית-הספר היסודי 'הרב קוק' שבמושב תלמים, אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון החקלאי 'מקוה ישראל' שבחולון. נפתלי היה תלמיד מעולה והצטיין בלימודי החקלאות ובלימודי שפות. הוא התמחה בשפה האנגלית ושימש עזר רב לחבריו בכיתה ולמכריו בלימודי שפה זו בתום הלימודים בכיתה י"א הוענקה לנפתלי תעודת-הערכה מיוחדת על הצטיינות בחיי חברה, בעבודה, בלימודים ובשמירת מצוות. חבריו לכיתה מספרים: "כבר בשנת 1973, בה הכרנו את נפתלי, עמד לפנינו נער חסון ושקט, שעל פניו הבעה ביישנית, כבר אז יכולנו להבחין ברצונו העז והנחוש לעשות הכול כדי להצליח. נפתלי, שההתמדה, הדייקנות והענוה אפיינו אותו, היה לנו לדוגמא. כאשר שוחחנו עמו, גילינו שיש מה ללמוד ממנו. משחר-ילדותו גדל בכפר והתחנך על עבודת האדמה. הוא אהב את החקלאות והשקיע בה רוב זמנו ומרצו. הוא היה בחור שקול ואהב לרדת לעומקן של הבעיות שנתקל בהן. הבנתו בתחומים רבים היתה גדולה ומעמיקה". על-אף הצלחותיו בתחומים שונים – בלימודים, בחיי החברה, ובקשירת קשרי ידידות עם מוריו ועם מדריכיו – לא התפאר נפתלי מעולם והיה צנוע ועניו. הוא היה קשור מאוד לבני-משפחתו ועזר להוריו בעבודה במשק, בגידולי ירקות ופירות ובהצעות לייעול הענף. הוא היה ידיד ורע לאחיו ולאחיותיו ועזר ככל-שיכול לאחותו הקטנה ממנו בשנה בלימודיה. נפתלי אהב ספורט ובהיותו חזק וחסון הצטיין בהרמת משקולות ובריצה. הוא היה חדור אמונה דתית עמוקה ובבית-הכנסת של בית-ספרו שימש כחזן וכבעל-קורא בתורה בשבתות. במסגרת בית הספר היה פעיל בגדנ"ע וכשבגר התנדב למשמר האזרחי. הוא הומלץ להשתתף במחנה לנוער שוחר-חקלאות במרכז וולקני שבבית דגן ואהבתו לחקלאות הביאה אותו להצטרף לגרעין הנח"ל 'שלוחות' של ארגון 'בני-עקיבא' עם תום לימודיו בבית-הספר התיכון. נפתלי גויס לצה"ל בנובמבר 1976 והתנדב לגרעין נח"ל. הוא היה אהוב על מפקדיו והצליח בכל אשר עשה. ביום א' באדר תשל"ז (19.2.1977) נפל נפתלי בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שבמושב תלמים. השאיר אחריו הורים, עשרה אחים ואחיות.