חנניה, שבתאי (‘שבי’)

בן אליהו ואביגיל. נולד ביום י' באלול תשט"ו (28.8.1955) בירושלים. הוא למד בבית-הספר היסודי 'סוקולוב' וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי 'עמל', במגמה של מכניקה. שבי היה נער חביב וידידותי. הכול הכירו אותו כבן אוהב ודואג להוריו. הוא היה חבר לאחיו הקטן ממנו, יעקב, ולאחיותיו. במיוחד העריצה אותו אחותו, עפרה – בשבילה היה שבי עולם- ומלואו. שבי אהב מאוד מוסיקה. היה לו אוסף תקליטים הרבה להאזין להם. את שעות-הפנאי הקדיש להתכתבות עם ידידיו הרבים בארץ. שבי נודע כבעל חוש-הומור, פעיל בחברה ומארגן. חבריו ידעו שבכל אירוע יהיה שבי הרוח החיה. לפני גיוסו לצה"ל עבד כדי לממן את הוצאותיו. פרק-זמן קצר עבד כפועל-בניין, אחרי-כן כמכונאי במוסך ולבסוף כצבע בהר-הצופים. שבתאי גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1973. לאחר הטירונות הוצב במפקדת קצין-צנחנים ראשי ומשם נשלח לקורס-נהיגה. הוא השתדל מאוד להצליח בקורס ולסיימו, אך לא זכה לכך. ביום י"א בתשרי (27.9.1974) נפל שבי בזמן שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבהר-הרצל. השאיר אחריו הורים, ארבע אחיות ואח. משפחתו נטעה עץ לזכרו ביער המגינים.