חייל, יוכבד (‘יוכי’)

בת יהודה ושושנה (שמעה). נולדה ביום כ"ו בשבט תשי"ח 16.2.1958)) בירושלים, למשפחה ברוכת-ילדים. בהיותה בת שלוש עקרה המשפחה ממושב ישעי ועברה לגור בכפר-גבירול שליד רחובות. כאן למדה יוכי בבית-הספר היסודי 'מורשת'. לאחר-מכן למדה בבית-הספר 'תדע' שברחובות והשתלמה בו בפקידות. השקיעה בלימודים את כל מרצה ויכולתה, ויש שויתרה על בילויים כדי לא לפגר בלימודיה. כל תכונותיה הנעלות של יוכי נתגלו, כאשר הגיעה שעתה להתגייס לצבא, ביוני 1976. היא הוצבה לחיל-הקשר ועברה תוך פרק-זמן קצר קורס לטלפונאיות. שימשה כמרכזנית באחת היחידות, שהיתה ממוקמת לא הרחק מביתה. היא אהבה את חיי הצבא והפיקה הנאה רבה משירותה. על הצלחתה במילוי תפקידה מעיד מכתבו של מפקדה אל הוריה – לאחר ששיכלוה באורח טראגי. במכתב זה נאמר: "שירותה היה ללא-דופי, תוך הקרבה ומסירות עילאית לתפקיד. מילוי תפקידה ביחידתה היה למופת ולסמל לכל הסובבים אותה. צניעותה ויושרה היוו לנו סמל ותמרורו-דרך. בכל משך שירותה ביחידה ביצעה הרבה מעבר למוטל עליה ועל הצד הטוב ביותר. מותה הטראגי והפתאומי של יוכבד ז"ל היכה בתדהמה את כל מכריה וחבריה לעבודה". יוכבד זכתה לתת את מיטבה לצבא פחות משנה אחת בלבד. ערב חג הפורים – ביום י"ג באדר תשל"ז 3.3.1977)) נפלה בעת מילוי תפקידה. הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שברחובות. השאירה אחריה הורים, שבעה אחים ואחיות.