זילברברג, אברהם (“אבי”, “אברשיק”)

בן שלמה ומרים. נולד ביום כ"ד בטבת תש"ג (1.1.1943) ברוסיה. היה בן שלוש כשהגיע יחד עם הוריו לארץ. המשפחה התיישבה ברעננה והאב נחשב בין פועלי הבניין הוותיקים במושבה. אברהם סיים את בית הספר "עמל", בו למד את מקצוע המסגרות והגיע לדרגת בעל מקצוע מעולה. בנעוריו התמסר גם לספורט. אהב את החיים וידע לנהוג כבוד בבני אדם שבחברתם היה בא. היה עליז מטבעו ותמיד "בלע את הרע" ולא הניח שזולתו ירגיש בכך. היה חברתי מאד ונהג לעזור לכל אחד מחבריו ומידידיו – ועל כל ובשל כל תכונותיו הטובות אהבוהו הכל. גויס לצה"ל בנובמבר 1960 וגמר את שירותו הסדיר. עם שחרורו נשא אשה והתכונן להקים בית בישראל אך לא זכה לכך כי נפל בקרבות של מלחמת ששת הימים אשר אליה נקרא לשירות מילואים. הוא נפל באש שריונית אויב בשעה ששמר על שבויי האויב ממזרח לביר חסנה ביום הרביעי לקרבות, הוא כ"ט באייר תשכ"ז (8.6.1967). הניח אשה. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות ברעננה. זכרו הועלה ב"יסודות", בטאונה של הסתדרות פועלי הבניין. עמוד הוקדש לזכרו בבטאון של המועצה המקומית רעננה.