זטלר, אפרים

בן בן-ציון וחנה. האב – מראשוני-בוניה של כפר-סבא. נולד ביום י"ד בניסן תרפ"ג (31.3.1923) בפתח-תקוה. לאחר שסיים את לימודיו בבית-ספר יסודי בכפר-סבא, המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון בפתח-תקוה. בגיל י"ד הצטרף לשכבת-הנוער של אצ"ל. אחרי הפילוג בארגון זה בשנת 1940 עבר ללח"י ובראשית שנת 1942 נאסר. במשך שש שנות-מעצרו השתלם במקצועות שונים של תכנית-הלימודים בבית-ספר תיכון. בתור עציר פוליטי עבר את כל מחנות-המעצר בארץ ובגולת-אפריקה (מזרע, לטרון, סודן, אריתריה וקניה). שוחרר יחד עם גולי-קניה כשאלה הועברו מן הגולה לארץ בקיץ 1948. היה כדורגלן והצטיין בהרבה תחרויות. מייד עם שובו לארץ התגייס לצה"ל, השתתף בכיבוש-הגליל והצטיין בקרבות כמפקד-מחלקה. שירת במשלטים שונים בנגב בתור קצין-הדרכה. ביום י"ד באלול תש"י (27.8.1950) עלתה מכוניתו על מוקש אנטי-טנקי שהוטמן על-ידי האויב ונתרסקה – והתפוצצות זו גרמה למותו. טוב-לבו ומזגו ומסירותו הרבה לידידיו מצאו את ביטוים המלא בשעת היפצעו כשהוא העיר לרופאו, כי מוטב שהוא יטפל בחבריו הפצועים מאשר בו, כי הוא במילא הולך למות. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר-סבא. אחרי נפלו נדבה המשפחה לקבוצת "הפועל" בכפר-סבא גביע-כסף לזכרו; אחרי התחרות השנתית מגישה המשפחה את הגביע כפרס לקבוצה המנצחת.