וירצר, ישראל-יצחק

בן גיטל-הינדה ואברהם-יעקב, נולד ביום כ"ט בטבת תר"ע (10.1.1910) בווארשה, בירת פולין. הוא למד ב"חדרים" וקנה ידיעה בתלמוד. בשנת 1924 עלה לארץ-ישראל עם הוריו. בארץ למד עוד זמן-מה בבית-הספר "תחכמוני" בתל-אביב, עד שהמצב החומרי הקשה אילץ אותו להפסיק את לימודיו ולצאת לעבודה, להיות לעזר להוריו. הוא עבד כטייח בבניין. כשבגר הביא את בת דודו מפולין ונשאה לאישה. מתוך שאיפה לחקלאות מסר את כספי חסכונותיו לחברת "בני בנימין" כדי להתקבל כחבר במושב כפר משה שהחברה אמרה לייסד. אולם עברו כמה שנים והמושב לא הוקם. לאחר זמן נתקבל לעבודה קבועה בבית-החרושת "ארגמן" ושוב חסך מפיו וקנה מגרש בגבעתיים והחל מכין לבנים ובלוקים בעבודה עצמית בשעות הפנאי. בעמל עד אפיסת הכוחות ובעזרת אישתו החל בונה את הבית במו ידיו. לפני שהספיק להשלים את הגג והחלונות הגיע תורו להתגייס לצה"ל, ואם כי ראייתו היתה לקויה ורגלו וזרועו הימנית נפגעו מתאונת-דרכים מצאה ועדה ציבורית שהוא מוכשר לשירות קרבי. ישראל-יצחק שירת בחטיבת "קריתי" ונשלח למשלט מודיעין ליד בית-נבאללה. במהלך מבצע "דני" השתלטו כוחותינו על אזור מודיעין ועם כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה נתפסו משלטים באזור, ואחד מהם היה משלט 219. הגיזרה היתה רגועה ובמשלט החזיק כוח חי"ם מחטיבת "קריתי". ביום 24.9.1948 תקפו ערבים מקומיים את המשלט במפתיע בסיוע הלגיון, ותוך הפרת ההפוגה. מגיני המשלט הופתעו ונאלצו לסגת נוכח עדיפות האויב, ורבים נפגעו בנסיגה הקשה. למחרת תקפו כוחותינו נגד וכבשו את המשלט. ישראל-יצחק היה במשלט ארבעה ימים ונפל שם, ביום כ' באלול תש"ח (25.9.1948). הוא הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. השאיר אחריו אישה ושני ילדים (השני נולד אחרי מותו).