וינר, סיון
בת אסתר ויעקב. נולדה ביום כ"ג בסיוון תשמ"ג (4.6.1983) בחולון. אחות לדוד, למיכאל, לאורלי, לספיר ולניר. סיון היתה ילדה עירנית, מלאה שמחת חיים וחכמה, שהתאקלמה בקלות ובמהירות בסביבה – בגן, בבית-הספר, בשכונה ובחברה. בכל מקום התחבבה על כולם, גדולים וקטנים כאחד. סיון החלה את לימודיה בבית-הספר היסודי 'שער האריות', וסיימה אותם בבית-הספר התיכון 'קרית שרת' בחולון. תלמידה מצטיינת היתה, ובעיקר הצטיינה בתחום הספורט. סיון למדה במגמת ספורט, וזכתה בגביע ומדליות על הצטיינותה בתחרויות ריצת משוכות. מגיל צעיר נהגה סיון לרקוד ריקודי-עם ועד מהרה בלטה כרקדנית מוכשרת, והצטרפה ללהקת 'הורה רעים' החולונית. במשך שנים, עד תום לימודיה בתיכון, הופיעה סיון עם הלהקה בריקודי-עם על בימות העיר חולון וערים אחרות בארץ, בתיאטרונים ובמופעים מיוחדים, כגון חגיגות יום העצמאות, ואף נסעה במסגרת הלהקה להופעות בארצות- הברית, גרמניה וצרפת. בסוף דצמבר 2001 התגייסה סיון לצה"ל, ובתום הטירונות עברה קורס מ"כיות בצריפין. בתום הקורס הוצבה למחנה 80, שם היתה אמורה להתחיל בהדרכת כיתה. ביום כ"ה בסיוון תשס"ב (5.6.2002) נפלה סיון בפיגוע חבלני בצומת מגידו. יום לפני-כן היא הגיעה לביתה וחגגה בקרב משפחתה וידידיה את יום הולדתה התשע-עשרה. בבוקר עלתה על אוטובוס אגד בקו 830, מתל אביב לטבריה, בדרכה לתפקידה החדש בצפון הארץ. בצומת מגידו התנגשה באוטובוס מכונית תופת שנהג בה מחבל-מתאבד, ובפיצוץ נפגעו כמעט כל יושבי האוטובוס. סיון נהרגה במקום. בפיגוע נהרגו עוד 16 אנשים: סמ"ר גנדי איסקוב, סמ"ר אלירן בוסקילה, סמ"ר צביקה גלברד, סמ"ר יגאל נביפור, סמ"ר דוד סטניסלבסקי, סמל ויאולטה חיזגייאיב, סמל שריאל כץ, סמל דותן רייזל, רב"ט לירון אביטן, רב"ט דניס בליומין, רב"ט אברהם ברזילי, רב"ט ולדימיר מוררי, והאזרחים ציון אגמון, עדי דהן, שמעון טימשיט ואליהו תימסיט. בת תשע-עשרה היתה סיון בנופלה. לאחר מותה הועלתה סיון לדרגת סמל. היא הובאה למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחולון. הותירה אחריה הורים וחמישה אחים ואחיות.
