וילוז’ני, משה

בן מינה ואברהם, נולד ביום א' בכסלו תרע"ח (16.11.1917) בעיר אוסטרולנקה, פולין. הוא למד בבית-הספר העברי-הדתי "יבנה", ומשעברה המשפחה ללומז'ה המשיך שם את לימודיו ב"ישיבה". נודע כעילוי בעל מידות טובות, משרה מעליזותו על סביביו. מכתביו ומאמריו בכתבי-עת של הנוער התורני הצטיינו בסגנונם ובתוכנם. בשנת 1934 עלה ארצה עם משפחתו שהשתקעה בתל- אביב. כאן למד מסגרות, עבד ועזר בפרנסת המשפחה. בו-בזמן היה פעיל כחבר ומדריך ב"בני-עקיבא". בשנת 1936 הצטרף ל"הגנה", קיים את האימונים בשקידה ובמסירות, מתוך שמירה על השבת ושאר ערכי המסורת, אך בשירותו בשמירה ובהגנה ידע רק מטרה אחת: להגן על הנפש ועל הרכוש של ישראל יומם ולילה, בחול ובשבת. לא נרתע מסכנות ומהרפתקאות ולא התרברב בהישגים. זמן-מה עבד בעיתון "הצופה" ואחר-כך עזר לאביו בבית-המלאכה לרהיטים וכלי פח וברזל. בינתיים התחיל לעשות לביתו. היה פעיל ב"הפועל המזרחי" וב"הגנה". משהחלה מלחמת-העצמאות בחורף תש"ח מילא את חובתו בשמירה על גבולות תל-אביב באזור מגוריו (שכונת שפירא). ביום י"ח באדר ב' תש"ח (29.3.1948) בלכתו הביתה מהשמירה בגבולות העיר, נפגע ביריית צלף ערבי ונפל. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנחלת יצחק. הניח אישה ושני ילדים.