ויינברנד, מקסים

בנם של אנה ואיגור. נולד ביום ו' באב תשמ"ח (20.7.1988) במינסק שבבלרוס, אח צעיר לולדימיר. מקסים, שכונה מקס, נולד כשאחיו הבכור היה בן עשר. ב- 21 בדצמבר 1990, שנת תש"ן, בהיותו בן שנתיים וחצי, עלתה המשפחה ארצה :סבתו – אם אביו, הוריו ושני ילדיהם. עם הגיעם, נקלטו בבית קרוביהם ביישוב מעלות. הקשיים ההתחלתיים עימם התמודדה המשפחה, היו חוסר ידע בשפה העברית ופרוץ מלחמת המפרץ הראשונה, כחודש לאחר הגיעם ארצה. מקסים הצעיר, שהוריו מעידים שהתפתחותו השפתית החלה באיחור מה יחסית לבני גילו, חזר שוב ושוב על המילה "אזעקה" ברוסית. הייתה זו אחת המילים הראשונות שלמד לבטא. בתקופת ילדותו המוקדמת טיפלו בו אימו וסבתו, ובמרוצת תקופה זו השתפרו יכולותיו המילוליות, הן בשפה הרוסית והן בשפה העברית. בהיותו בן ארבע, עברה משפחת ויינברנד להתגורר בעיר הדרומית אופקים, בה גדל והתחנך מקסים. מקסים עלה לכיתה א' בבית הספר היסודי "הגבעה" באופקים, כשהוא שולט במידה מועטה ביותר בשפה העברית ומרים, מחנכת כיתתו, השקיעה רבות מזמנה כדי להעצים ולקדם את יכולותיו. מאמציה, כמו גם השתדלותו הרבה של מקסים, נשאו פרי, עד שהפער צומצם משמעותית והוא החל להתקרב לרמה השפתית המצופה מבני גילו. מקסים היה תלמיד שקט ומופנם, ילד ישר שההגינות היא נר לרגליו. הוא גילה עניין רב בתחומי יצירה שונים והיטיב לבטא עצמו במוזיקה ובאמנות פלסטית. מקסים החל ללמוד לנגן על קלרינט בעודו בבית הספר היסודי והמשיך לפתח את יכולתו זו עד שעלה לכיתה ט'. הוא אף הפליא לבטא עצמו בציור וברישום, ובשנות חייו עמל על כמה עשרות יצירות אמנות; חמש מהן עודן מוצגות בבית הוריו ומשמשות מזכרת מוחשית ממנו. במסגרת חוג הציור, בו לקח חלק כילד צעיר, נבחרו יצירותיו להיכלל בתערוכות עירוניות פעם אחר פעם ואף הוצגו בפני תורמים מחו"ל, לטובת קידום חיי התרבות בקרב הקהילה באופקים. גם בתחום המוטורי התברך מקסים בכישרון רב, ובמשימות שדורשות בדרך כלל אימון ממושך, הוא הגיע להישגים בולטים וגילה שליטה מיטבית מיד בניסיונותיו הראשוניים. למשל, כשהתנסה לראשונה בהחלקה על הקרח במטולה, הצטייד בזוג מחליקיים והפליא להחליק בתחומי הרחבה, מבלי ליפול ולו פעם אחת. בת דודתו, יוליה ויינברנד, אשר גדלה עימו, סיפרה: "מקסים ואני היינו בני דודים, אך אני ראית י בו למעשה אח שמעולם לא היה לי… יחדיו חלמנו, העזנו, שאפנו ואף בנינו תוכניות משותפות. עוד כילד אופיין מקסים בתכונה מדהימה: הוא ידע כיצד לשכנע את העומד מולו בכך שהכול אפשרי, שחלומות נועדו להתגשם, שהשמיים הם הגבול ושבדיוק כמו שמסופר באגדות הישנות והטובות – הצדק והאמת סופם לצאת לאור ולנצח. מילדותו, היה מקסים רגיש וקשוב כל העת לתחושות וצרכי הזולת ". עוד סיפרה יוליה, שמקסים גרם לה להאמין בכוחותיה וביכולותיה ועזר לה לפתח ולרכוש ביטחון, שלו היא מייחסת רבות מהצלחותיה. "לאחר עליית משפחתו של מקסים לישראל, נהגנו לבקרם, משפחתי ואנוכי, באופן קבוע. בהמשך, בבגרותי, הייתי נוהגת לבקרם לבדי… בתקופת החופש הגדול. החופשות הללו, הן שהביאוני במידה רבה, בהגיעי לגיל חמש-עשרה, לקבל את ההחלטה האמיצה לעלות בעצמי ארצה ולהתיישב בישראל. היה בהם קסם באותם יְמוֹת חופשה! מקסים, שהפך באחת לחברי הקרוב ביותר, ואני היינו עליזים ושובבים יותר מתמיד, לא פסקנו מלשחק, לחלום, לפנטז, לריב ולאחר מכן להשלים כמובן, כאשר ברקע כל זה ניצב לו ה- 20 ביולי, מועד יום הולדתו של מקסים, אשר הפך בטבעיות רבה לאירוע המרכזי והחגיגי ביותר של הקיץ. באחת החגיגות הללו הזדמן לי אף להכיר את חברו הטוב של מקסים, שברבות השנים הפך לבן-זוגי… פעמים רבות נראה היה מקסים בעין המתבונן בו מהצד, כאדם שלֵו ורגוע, שקט ומופנם, אך היה בו, בשקט הזה, עומק רב וסערות פנימיות לא מועטות, שבמיומנות רבה הוא היטיב להסתיר מהעולם…". מקסים המשיך את לימודיו בחטיבת הביניים בבית הספר "מקיף אופקים", בכיתת מצטיינים. פיעם בקרבו רצון עז להכשיר עצמו בתחומי דעת נוספים על אלו האמנותיים-עיוניים, בהם הצטיין מלכתחילה, והוא החל להתעניין במסלולי הלימודים המוצעים ב"מכללה הטכנולוגית של חיל האוויר". עם עלייתו לכיתה ט', בתיכון "המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר" בבאר שבע, נפתח פרק חדש ומשמעותי מאוד בחייו, פרק של שינויים מרחיקי לכת בהתנהלותו, בתחומי העניין שלו ובשגרת יומו. מ"ילד של בית", בעל שיער בלונדיני ארוך, הפך באחת לנער עם שיער קצוץ השוהה ממושכות מחוץ לבית . הוא למד להתנהל בעצמאות מרבית, תוך שימוש רב בשירותי התחבורה הציבורית, ולהפעיל שיקול דעת בוגר ונבון. במסגרת המהפך האישי שעבר, על אף הקשיים הטבעיים שעמדו בדרכו, הוא עמד בגאון בכל האתגרים בפניהם ניצב, וזאת ללא השמעת כל תלונה. מקורביו של מקסים עמדו משתאים נוכח נחישותו של הנער הבוגר להסתגל ולהתמודד בכוחות עצמו עם אורח החיים החדש שבחר לעצמו. במהלך שנות לימודיו במכללה הטכנולוגית, לא זנח מקסים את אהבתו למוזיקה, והקפיד לבקר, כל אימת שיכול היה, בחוג המוזיקלי בו רכש את מיומנויות הנגינה שלו. לא אחת, ניגן בקלרינט במסגרת הופעות התזמורת באירועים עירוניים שונים, למרות שכבר עזב זה מכבר את שורות החוג. את כישרונו המוזיקלי יוצא הדופן הפגין גם באירועים משפחתיים. בשנותיו בתיכון, הרבה מקסים להתייעץ עם ולדימיר, אחיו הבכור, בנוגע לסוגיות מקצועיות ואישיות שונות. האחים התקרבו מאוד, דבר שהתבטא אף בפתיחת חשבון הבנק הראשון של מקסים; הליך אותו ביצעו יחדיו. מתוך רצון להקל על הוריו, סייע מקסים בכל מטלות הבית השונות, לרבות ניקיונו וסידורו, ולא אחת היה מתלוצץ עם הוריו, באומרו: "זה לא משנה אם יש לי דיפלומה של הנדסאי, דיפלומה של מנקה בטוח יש לי". מילד מופנם בעל קושי שפתי בולט שהוביל לעיכוב ממשי בהתפתחותו בהשוואה לבני גילו, הפך מקסים לאדם בוגר, עצמאי ונבון, המכלכל נכונה את צעדיו ובעל יכולות גבוהות. בכיתה י', נמצא מקסים מתאים למגמת האלקטרוניקה. הישגיו הלימודיים הגבוהים אפשרו לו להמשיך בכיתות י"ג-י"ד בלימודי עתודאים לתעודת הנדסאי אלקטרוניקה מוסמך. בתחילה התלבט, אך משבחר בכך לבסוף, קצר הצלחה מרובה. בתקופת לימודיו זו עמל מקסים על הכנת פרויקט סיום – פיתוח דגם אבטיפוס ייחודי שייתן מענה מקצועי למספר לא מבוטל של צרכים מבצעיים בחיל האוויר. אביו איגור סייע לו בהשגת אי אילו חלקים ואף בהרכבתם. לאחר שהושלמה הרכבת הפרויקט והוא הוגש, נמצא דגם האבטיפוס כה שימושי ויעיל, עד שמקומו הועתק מהמכללה הטכנולוגית בה למד ליחידה הצבאית בה שירת. לאחר שהוכנסו בדגם שיפורים ספורים שבאו להשביח את יכולותיו, התקבל הדגם בברכה ביחידה, וחיילים ומפקדים רבים החלו עושים בו שימוש יומיומי. בהגיעו לגיל גיוס, היו נתוני הפתיחה של מקסים מצוינים. השנים בהן ניהל אורח חיים עצמאי ובוגר הקלו על הסתגלותו למערכת הצבאית. הוריו ואחיו השלימו זה מכבר עם שהותו הממושכת מחוץ לבית בשל לימודיו, סמכו על בנם ושמחו על המסלול הצבאי בו בחר. ב- 14 בספטמבר 2008 התגייס מקסים לשירות חובה בצה"ל ועבר טירונות רובאי בסיסי 02 בבסיס זיקים. לאחר מכן, עבר קורס טכנאי מודיעין אוויר בבסיס הטכני של חיל האוויר בחיפה. עם סיום הקורס, הוצב בטייסת התחזוקה האווירית של בסיס חיל האוויר לוד (בח"א 27), בגף "נחשון". במהלך תקופת שירותו, נסגר בסיס זה ומקום מושבה של הטייסת הועתק דרומה, לנגב. אנשי הגף, ומקסים ביניהם, עברו לשרת בבסיס חיל האוויר נבטים (בח"א 28). בשנת 2009, קיבל מקסים תעודת הצטיינות מטעם הטייסת, וזאת בגין הישגיו המקצועיים הגבוהים. בראשית קיץ 2010, עם סגירתו של גף "נחשון" בטייסת התחזוקה האווירית, עבר מקסים לשרת בגף הטכני של טייסת "הנחשון". ב- 3 באוגוסט 2011 החל לשרת בקבע. בשקט האופייני לו, הצליח מקסים לפלס דרכו אל ליבה של מריה גרישייב, נגדת מוכשרת בקבע אשר שירתה עימו באותו הגף. בשנת חייו האחרונה היו מקסים ומריה בני-זוג. בטקס ההלוויה הספידה אותו חברתו: "מאז שהתחלנו לצאת, לא היה יום שבו לא דיברנו לפחות פעם אחת, או שלפחות ראיתי אותך, גם אם זה היה לשנייה, והיום… מהיום אני אצטרך להתרגל למציאות חדשה, מבלי לראות אותך, מבלי לדבר איתך. מקס תמיד היה הג'נטלמן – תמיד פתח והחזיק את הדלת, תמיד התעקש לשלם את החשבון (למרות שלא כל כך הצליח לו בדייט הראשון; התחלקנו חצי בחצי), תמיד דאג אם קר לי, ולא היה מקשיב לי כשהייתי אומרת שאני בסדר. הוא היה מוריד את המעיל שלו, מניח על כתפיי ומתעקש שזה מקומו של המעיל שלו… אני יודעת שמקס שם למעלה בטח מסתכל עלינו ורוצה שנפסיק לבכות, כי הוא אף פעם הרי לא גרם למישהו לבכות… התקופה המשותפת שלנו יחדיו, היא התקופה הטובה ביותר שהייתה לי, והחוויות והזיכרונות מהזמן היחסית מועט הזה נצורים בליבי לעד!". ב- 3 באפריל 2012, נסע מקסים במכוניתו הפרטית, בדרכו מבסיס נבטים בו שירת לבית הוריו באופקים. הוא רצה לסייע להם בעבודות שיפוץ ובנייה בחצר ביתם, במטרה לסיימם לקראת חג הפסח המתקרב. בסביבות השעה שלוש וחצי אחר הצהריים, עם הגיעו מכיוון צומת גילת לצומת הכניסה למושב ביטחה בכביש 241, סטה רכבו מסיבה לא ברורה לנתיב הנסיעה הנגדי ונעצר בו בזווית של 90 מעלות לנתיב. למרבה הצער, אחד הרכבים שהגיח, בדרכו מאופקים לצומת גילת, התנגש בצידו הימני של הרכב ופצע את מקסים אנושות. בדרכו לבית החולים "סורוקה" בבאר-שבע, נפטר מקסים מפצעיו. מקסים ויינברנד נפל בעת מילוי תפקידו ביום י"א בניסן תשע"ב ( 3.4.2012), בן עשרים וארבע היה בנפלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין באופקים. הותיר אחריו הורים ואח. הוא הועלה לדרגת רב-סמל לאחר מותו . סגן-אלוף איתן צלה, מפקד היחידה בה שירת מקסים, הספידו: "הבשורה המרה על התאונה הקשה הכתה את הטייסת כולה בתדהמה וכאב. משפחת 'הנחשון' מרכינה היום את ראשה ונפרדת ממקסים , חבר ונגד יקר ומוכשר. עוד במהלך לימודי ההנדסאים, נקשר מקסים לגף 'נחשון' כ'פרויקטנט' מוכשר מאוד. מקסים נכנס לפני שמונה חודשים לשירות הקבע וזאת לאחר שהוכשר כטכנאי מוטס באחד התפקידים היותר רגישים, מסווגים ומאתגרים הקיימים במערך הטכני של חיל האוויר. מקסים ביצע את עבודתו בהצטיינות והיה דוגמה ומופת לאנשי הגף. בשירותו הצבאי לקח חלק בעשייה ביטחונית ראשונה במעלה, היווה חלק מצוות השותף 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, למלאכת השמירה על הביטחון השוטף של שמי ארצנו. כטכנאי מוטס במערך ה'נחשון', השתתף במשימות תובעניות, על פני סופי שבוע ולילות, והכיר תוצרים מבצעיים המהווים אתגרים מורכבים בזירות עניין שונות ומגוונות על פני הגלובוס. אולם, מסתבר שהאיום המרכזי והנורא מכול מצוי כאן, על כבישי ארצנו, ותוך אלפית השנייה הכול השתנה… מקסים, בתקופה הקצרה בה שירתּ בחיל האוויר, הספקת להותיר חותם עמוק בקרב חבריך ומפקדיך גם יחד. יכולת הלמידה יוצאת הדופן שלך ונוכחותך הכובשת, שלא ניתן היה להתעלם ממנה, סללו עבורך את הדרך הבטוחה להצלחה. אנו יודעים כי תחסר לנו מאוד. אין מילים אשר יקלו על היגון, אין דרך לתפוס כיצד נגדע אילן החיים, שהרי זהו בדיוק השלב בו דרך הטבע היא לתכנן, לחלום ולהגשים. תמיד היית אמיתי וישר – תכונות שאיגדו כבמגע קסם את כל חבריך סביבך. .. נזכור אותך לעד ונישא את דמותך וקולך עימנו בכל אשר נלך". רב-סרן טל נונה, מפקד הגף הטכני בטייסת "הנחשון" ומפקדו הישיר של מקסים, סיפר: "מקסים קשר עצמו לגף הטכני של טייסת 'הנחשון' עוד בהיותו עתודאי טכנולוגי, עת שקד רבות על הכנת פרויקט סיום אשר שימש – ועודו משמש – את מערך ה 'נחשון' בחיי היו מיום… מקסים הוסמך לשמש טכנאי מוטס במערך ה'שביט', ולפיכך לקח חלק לא מבוטל בטיסות מבצעיות רבות. בהמשך, קוּדַם אף בהיבט הפיקודי ומונה לראש צוות. עוד טרם כניסתו לשירות הקבע, הפגין מקסים בקיאות גבוהה מאוד במערכות שעל הפעלתן היה אמון, ונבחר לשמש כמפקד צוות טכני בעת יציאה למשימות – הפונקציה המקצועית הבכירה ביותר אליה ניתן לשאוף. מקסים ניחן בתודעת שירות גבוהה… זוהה כחייל ממושמע, נעים הליכות, סקרן תמידי, מקצועי ביותר ובעל שאיפה תמידית לפרפקציוני זם בכל אשר הוטל עליו. לצד כל זאת, צנעה וענווה היו התכונות הבולטות והמזוהות עימו, יותר מכול. מקסים היווה, ועודו מהווה, מודל לחיקוי בקרב עמיתיו למחלקה, עליהם היה אהוד ולהם שימש דוגמה ומופת… בראיית מפקדי הגף, ניתן לראותו כמקצוען חסר פשרות ויחד עם זאת כאדם ורסטילי, אשר יוכל להוביל כל תחום בו יידרש (אם באוויר – כטכנאי מוטס ואם על הקרקע – כטכנאי דרג א' ודרג ב'), ועל כן אובחן כנכס במלוא מובן המילה. לאור כל זאת, סומן מקסים כבעל פוטנציאל ממשי לשירות קבע ארוך בשורות צה"ל ". רב-סמל בכיר גונן מזלתרים (מפקד בגף הטכני בטייסת "הנחשון" שמקסים היה פקודו), רב-סמל עזר פייסחוב וסמל ראשון אור אברהם העידו: "מקסים לעד יהיה זכור לנו כיסודי בעבודתו, כזה שלא מקבל אף תשובה, אם זו איננה מלווה בהסבר הגיוני, מנומק ומשכנע. הכינוי שדבק לו בקרב אנשי הגף היה 'רובוטריק', אדם שנדמה היה כאילו הוא מתוכנת, ולכן עבודתו כה מושלמת ונטולת פגמים"; " את מקסים לעולם לא ניתן היה לתפוס עצוב. תמיד חייך ושימח את כל הסובבים אותו. הוא היה ללא ספק חבר אמיתי שתמיד ששׂ לעזור ולסייע"; "אין דוגמה טובה ממנו למקצועיות, אדיבות ונימוס. רמת בקיאותו הגבוהה בתפעול המערכות השונות בצירוף לצניעותו הרבה, הוא בעבורנו שילוב קסום ומעורר השראה ".