וולקר, דב (בענעך)

בן מרים ושמואל, נולד ביום כ"ב בסיוון תרפ"ד (24.6.1924) בעיר יאסלו, פולין. הוריו היו עניים ובמאמצים רבים הקנו לו השכלה עממית. היה חבר בתנועת "הנוער הציוני" ושאף לעלות ארצה. בימי מלחמת-העולם השנייה שכל את הוריו בכבשני מחנה-המוות בלז'יץ שבפולין ונדד במחנות-הריכוז הנאציים. עם סיום המלחמה נגאל ממחנה לינץ שבאוסטריה על-ידי אנשי הבריגדה היהודית, ובטרם שבו אליו כוחותיו עלה ארצה בשנת 1945. בארץ עבד כצבע מכוניות. בשנת 1947, בפרוץ מלחמת-העצמאות, היה בין ראשוני המתגייסים ל"הגנה" ושירת בחטיבת "כרמלי". לחם בצפת, בנבי- יושע, במשמר הירדן ובנגב. היה חייל למופת ועודד את חבריו לקרב. דוב נפל בעת מבצע "חירם" לשחרור הגליל, ביום כ"ו בתשרי תש"ט (29.10.1948) בכביש תרשיחא-נהריה בעלותו על מוקש. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.