וולפסון, ד”ר גדעון (גינטר)

בן ליזה ומאיר (אלפרד), נולד ביום י"א בניסן תרס"א (31.3.1901) בעיר אלברפלד, גרמניה ושם סיים בית-ספר תיכון. זמן-מה נטה למוסיקה ולמדעים המדויקים (מתמטיקה, פיסיקה, כימיה) כאחד, ולבסוף בחר במדעים. גדעון המשיך ולמד באוניברסיטאות פרנקפורט, מינכן ובון. בבון הוסמך ב-1927 והמשיך לעבוד במכון לפיסיקה. משנת 1928 היה עוזר ראשי לפרופ' לדנבורג במכון לכימיה פיסיקלית על שם הקיסר וילהלם בברלין-דלהיים. בשנת 1933, עם עלות הנאצים לשלטון בגרמניה, התחיל בניסיונות להתקבל לעבודה באוניברסיטה העברית בירושלים ובינתיים יצא עם אישתו להולנד ועבד במכון לפיסיקה של הפרופ' אורנשטיין באוטרכט. בשנת 1934 נתקבלה ההזמנה מירושלים ואז עלה ארצה ועבד במכון לפיסיקה של האוניברסיטה העברית. בשנת 1941 נולדה בתו בירושלים. בשנות המאורעות תרצ"ו-תרצ"ט השתתף באימונים ובשמירה בשכונת-מגוריו, קרית שמואל, ובהר-הצופים, ובתקופת מלחמת-העולם עסק בעבודות מדעיות בשירות המאמץ המלחמתי. במלחמת-העצמאות הקדיש את רוב זמנו לעבודות מחקר ופיתוח לצורכי הצבא, ובחורף תש"ח גברו צערו ואבלו על טובי תלמידיו הצעירים והמוכשרים ביותר שנפלו בקרבות. ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948) נסע בשיירה להר-הצופים, כדי לסיים עבודה דחופה בשביל הצבא. הדרך להר הצופים עברה בשכונת שייח'-ג'ראח הערבית ועם פרוץ המלחמה התאפשרה התנועה להר בשיירות שאובטחו על-ידי הצבא הבריטי. בשעות הבוקר של 13.4.1948 יצאה שיירה להר הצופים, לאחר שהבריטים הבטיחו כי הדרך פתוחה ובטוחה. השיירה נתקלה במארב ערבי בשכונת שייח'-ג'ראח ומאות ערבים המטירו עליה אש עזה. חלק מכלי הרכב הצליחו להיחלץ ולחזור, אך שני אוטובוסים, אמבולנס ומשוריין ליווי נלכדו במארב. במשך שעות רבות לחמו אנשי השיירה וניסו למנוע התקרבות הערבים לכלי הרכב. אש שנורתה מעמדותינו בעיר ובהר הצופים וכן משוריינים שנשלחו למקום לא הצליחו לסייע לשיירה. כוחות צבא בריטיים שהיו במקום לא התערבו ולא עשו דבר כדי לסייע, למרות הפניות אליהם. בשעות אחה"צ הצליחו הערבים להעלות באש שני אוטובוסים על נוסעיהם. רק לפנות ערב התערבו הבריטים וחילצו את הניצולים מכלי הרכב הלכודים. גדעון היה בין הנופלים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים.