הררי, נדב
נדב, בן לאה ושמחה, נולד ביום כ"ז באב תש"ז (13.8.1947) בקיבוץ אלונים. מילדותו בלט ברגישותו, בעזרתו לזולת ובאהבת הטבע. אהב את התנ"ך והייתה לו נטייה לשירה ולספרות עברית. היה הרוח החיה בפגישות, במסיבות, בטיולים, ובפיקניקים. עוד מילדותו ערך הצגות לילדים בבית המשפחה בקרית-טבעון. משחר נעוריו היה חבר ופעיל בתנועת הנוער העובד והלומד והיה ממיסדי גרעין "קדש". עם סיום לימודיו התיכוניים בבית הספר "חוגים" בחיפה, הצטרף עם חברי הגרעין למשק יפתח. שירת בצה"ל במסגרת נח"ל-שריון ובמלחמת ששת הימים לחם במתחמי אום-כתף, בעזה וברפיח. לאחר המלחמה שירת תקופה ארוכה במוצב מבודד על גדות תעלת סואץ. במשק יפתח עבד בענף המטעים, הנחה מסיבות בחן ובהומור ואף תרם פיליטון משלו להצלחת המסיבה. כתב שירים ורשימות, שהצטיינו בכושר הבעה בתיאור חי וססגוני. הדריך בשליחות התנועה בקני יד-אליהו ויפו. ביפתח ריכז את הפעולות החברתיות של בני המשק הבוגרים ויצא אתם לפעולות ומסעות. במשק יפתח נשא לאישה את בכורת המשק, נגה לבית לדין, והקים קן משפחתי נעים וחמים. כאן נולד בנו בכורו רועי, שבטיפולו ובחינוכו השקיע הרבה אהבה. בחפשם אתגר עברו נגה ונדב למושב חצבה אשר בערבה ושם השקיעו את אונם ומרצם בהקמת המשק. נלחמו בפגעי טבע ויכלו להם. כשפקדה את המשק קרה קשה, אשר איימה להשמיד את היבול, עבד ללא ליאות במשך ששים שעות בהבערת צמיגים ישנים ובהמטרה. ואכן הצליח להציל את היבול. הייתה בנדב מזיגה של יופי גברי ויופי פנימי-רוחני. טוב לב, חרוץ, עוזר לזולת בעת צרה, בעל ידע רב, כושר ביטוי ותבונת כפיים. ביום הכיפורים הצטרף ליחידתו בחיל השריון. נלחם בקרבות עזים, עקובים מדם וכך חצו את תעלת סואץ. אמיץ היה ולא ידע פחד. מפקדיו וחבריו מספרים על עוז-רוחו, על תושייתו בקרבות ועל דאגתו לחבריו. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973), בקרבות הקשים בעיר סואץ שמר על מוראל היחידה, נלחם בחירוף נפש, ירד יחידי לסמטאות העיר, בתורו אחר צלפים מצריים מסתתרים, וביציאה מהעיר סואץ נפגע מיריית צלף מצרי. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול ביום שבו חל יום הולדתו. הניח אישה – נגה ושני בנים – רועי וגל (שנולד מספר חדשים לאחר נפילתו). משפחתו וחבריו הקימו לזכרו מפעל ספריות בישובים מרוחקים ע"ש נדב הררי ז"ל. הצטרפו עד כה יותר מארבע מאות משפחות, שבעה-עשר משקים וכו'. הוקמו ופועלות חמש-עשרה ספריות מהן: חמש ברמת הגולן, שלוש באצבע הגליל, שתיים בבקעת הירדן, שתיים בדימונה ושלוש בערבה. עד כה נמנו בספריות שישים אלף ספרים.
