הוכמן, אורי

בן יעקב ובתיה. נולד ביום כ"ה בתשרי תש"א (27.10.1940) בחיפה. עוד כשהיה תלמיד בבית-הספר היסודי התבלט בכשרונותיו בציור, בספורט ובהצגות, ואף היה מקובל על כל חבריו בלבביותו וברוחו הטובה עליו תמיד. אחרי שסיים את לימודיו שם בהצטיינות המשיך ללמוד בבית-הספר החקלאי "גלים" ואף התחיל לעבוד בדיר, כי בענף זה התעניין בעיקר. גם כאן עשה רבות למען חברת-התלמידים: בשנת-לימודיו השניה נבחר למועצת-התלמידים; כן נחשב לאבי הספורט במוסד. לאחר שלוש שנות-לימודים שם עבר עם חלק מכיתתו אל רמת-יוחנן והמשיך שם בעבודה בדיר בהצלחה מרובה. בסוף השנה חזר לבית-הספר כדי לעמוד לבחינות-הבגרות. עם היווסד גרעין "פורת" בתנועת-המושבים (על-שם שמעון פורת ז"ל, שנפל במערכת-סיני) נבחר אורי למזכירות בגלל היותו מקובל על כל החוגים. לאחר הטירונות יצא לקורס מרכזי-תרבות ובשובו נעשה אחד מוועדת-התרבות ועשה רבות כמארגן-הוועדה וכמשתתף פעיל בתכניותיה המרובות. כשהגיע להיאחזות נתמנה על-ידי הגרעין כמרכז-הדיר ובענף זה עבד מתוך מסירות ואהבה עד יומו האחרון. עוד בימי היותו תלמיד ידע להעריך את מאמציהם של הוריו בכיוון חינוכו ואת דאגותיהם לו בעקבם אחריו מתוך דאגת-תמיד, ובכל הזדמנות שהיתה לו היה מחזיר להם אהבת-אמת – בעיקר בזמן ביקוריו בבית בימי היותו תלמיד בבית-הספר החקלאי ולאחר-מכן בחופשותיו בימי-שירותו. חיוך טוב ולבבי היה נסוך על פניו תמיד ולעליצותו לא היה קץ; אך יחד עם זה היה מראהו מבוגר ורציני, כי היה מכיר יפה את החובות המוטלות עליו. אותה גישה עדינה ואדיבה שהראה כלפי הוריו גילה גם כלפי חבריו. לעתים קרובות אמנם התנגד לדעות כמה מחבריו אבל בכל זאת ידע להבין ללבם ולרוחם וגם השתדל לעזור להם – ומכאן שרכש את אמונתם ואת חיבתם. תקיף היה בדעותיו וניחן בכוח הוויכוח הער והכן, בישרו ובגילוי-לבו. גויס לצה"ל במסגרת נח"ל וביום כ' בתמוז תשי"ט (26.7.1959) נפטר והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. גרעינו הוציא חוברת הנושאת את שמו.