דרור, דוד (מריאן)
בן לייזר ופרידה. נולד ביום י"ז בחשון תש"י (9.11.1949) בבוקרשט שברומניה. ילדותו ונעוריו עברו עליו בגולה, שם רכש את ראשית השכלתו, כששפת הלימודים והדיבור היא רומנית. החיים בצל המשטר הקומוניסטי, שנים מעטות לאחר המלחמה והשואה, לא היו קלים, ודוד היה מאושר, כאשר עלה, יחד עם אמו ואחיו, לישראל, בשנת 1965, והוא אז כבן שש-עשרה. מוסדות-הקליטה בארץ הפנו את דוד לקיבוץ רמת-יוחנן. כאן למד עברית ויסודות היהדות באולפן לנוער והסתגל לאורח-החיים של נוער במולדת. כעבור שנה כבר נטל חלק בצעדת ירושלים. לאחר תום הלימודים באולפן נשלח לפנימייה הקדם-צבאית 'נעורים', וכאן רכש את המקצוע של מפעיל ציוד-כבד. שקידתו הרבה ומאמציו הקנו לו ציון-לשבח מטעם הפנימייה. במחצית נובמבר 1967 גויס דוד לצה"ל והוצב לחיל-ההנדסה. בחיל זה באה לגילוי מיומנותו המקצועית ביעילות רבה. הוא עבר קורסים חיליים שונים ועלה בסולם-הדרגות עד לרס"ר. כן עסק בהקמת קו בר-לב ליד התעלה, אף בעיצומה של מלחמת ההתשה. בריאיון, שנתפרסם בעיתון בשפה הרומנית, סיפר דוד: "יש שלא יכולנו לשמוע את נפילת הפגזים בשל רעש מנועי הטרקטורים; הבחנו בהם, רק כאשר נפלו בקרבתנו. ליד המושב שלי שעל הטרקטור נפל רסיס של פגז, אך לא נרתעתי והמשכתי בעבודתי כדי לסיים את מלאכת הביצורים החשובים להגנת אחי החיילים". בסוף נובמבר 1970 השתחרר דוד משירות-החובה והתחיל לעשות לביתו. הוא נשא לאישה את אסתר, והם הקימו את קנם המשפחתי בנהריה. נולדו להם תאומים – שני בנים. מלחמת יום-הכיפורים טרפה את השלוה המשפחתית. שירותו של דוד, שנטל חלק בקרבות על רמת-הגולן, נתארך. הוא נענה לקריאה לחתום קבע לארבע שנים והוסיף לשרת בחיל- ההנדסה. במסגרת זו גם נטל חלק פעיל במבצע ליטני. איתרע מזלו, ובתום הקרבות נתקל, יחד עם כמה מחבריו, במארב של מחבלים. מאז נעלמו עקבותיו ועקבות שלושה מחבריו. היה זה ביום כ"ז באדר ב' תשל"ח (5.4.1978). שעון-היד של דוד, שנתגלגל בדרך עלומה לצרורו של חייל צה"ל, אשר הוחזק בשבי והוחזר על-ידי המחבלים, העיד, כי נפל במילוי תפקידו. וכך בהר-הרצל שבירושלים נקבע ציון לזכרו. בעקבות מבצע שלום הגליל הוחזרה גופתו והובאה למנוחת-עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה.
