דרובין, יואל

בן שרה ואליעזר ונכדו של יואל דרובין, ביל"ויי וממייסדי ראשון לציון. נולד בי"ב באייר תרפ"ו (26.4.1926) בדרום אפריקה, אך חי מינקותו בראשון לציון. למד בגימנסיה הריאלית אך הפסיק לימודיו כדי להתגייס לפלמ"ח. תקופת-מה גם שירת כנוטר. בצד זה היה פעיל בסניף "המכבי הצעיר" שבמושבה, וכעדות חבר מאותם ימים "ברגעי משבר קשים ידע בבת-צחוקו ובעקשנותו ללא-חת לעמוד בפרץ ולהוליך את הסניף לפסגת ההצלחה". בקרב חבריו נודע ביושר לבו, נדיבותו ונאמנותו לעם ולארץ. וכן הצטיין בספורט, בעיקר במשחק ההוקי, ובזכותו עמדה קבוצת ההוקי של "מכבי ראשון לציון" שנים אחדות בראש קבוצות ההוקי בארץ. בי"ט באייר תש"ז (9.5.1947) נשלח בתוקף תפקידו כמפקד מחלקה אל סביבות כפר אוריה לסיור והכנת תכנית אימונים. בדרכו חזרה הותקף ביריות על ידי ערבים מן הכפר בית ג'יז ונהרג במקום. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בראשון לציון. הניח אח ואחות. זכרו הונצח בחוברת "ניב התנועה" שבהוצאת "מכבי הצעיר".