דראב, רחמים

בן שולה וטוב. נולד ביום ל' בניסן תשכ"ב (4.5.1962) בראש העין. למד בבית-הספר היסודי 'רמב"ם' שבמקום. כשהיה בכיתה ו' אותר כמחונן ונשלח ללמוד בחטיבת-הביניים במדרשיית 'נועם' בפרדס חנה. אחרי-כן המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון המקיף בראש העין. כשהיה בכיתה י' נפטר אביו ורמי, כך כונה רחמים, הפסיק את לימודיו בבית-הספר התיכון. רמי היה אופטימי, חייכן ושמח בחלקו. עיניו היו מאירות, צחוקו היה ממלא את הבית. גם במצבים קשים ידע לעודד ולראות את נקודות האור. כפי שכותבת אחותו, שמחה: "זה היה כוחו של רמי – כשעצוב לך והעולם שחור מסביב – הוא היה מרגיע אותך ומראה לך כמה יפה העולם, ומשכנע שהכול יעבור, ועוד יהיה טוב, רק סבלנות. ולא ידעת איך, אך תוך זמן קצר ישבת וצחקת והעולם שוב היה בהיר". כך גם ביחסו לזולת, בכל אדם מצא רמי נקודות זכות. גם כשהיתה לו ביקורת מסוימת, עשה זאת בלוויית הומור ובאופן שאיש לא נפגע ולא נעלב. בשעות הפנאי שלו אהב לקרוא ספרים ולשחק כדורסל עם חבריו. רחמים השתלם בקורס קדם-צבאי בפנימייה הטכנית של חיל-הים. בשלהי מאי 1980 גויס לצה"ל והוצב לשרת בחיל-הים. לאחר הטירונות נשלח ליחידת הסטי"לים בתפקיד קשר ימי. במהלך שירותו נטל חלק בפעילות מבצעית בלבנון. כאשר סיים את שירותו הסדיר נכתב בתעודת השחרור שלו כי היה בעל מומחיות במקצועו ובעל כושר עבודה עם קהל. לאחר שחרורו החליט לשוב לספסל הלימודים. הוא למד במכינה באוניברסיטה העברית ועבר את בחינות הבגרות בהצטיינות. אחרי-כן המשיך ללמוד באוניברסיטה בחוג למחשבים. בצד הלימודים המשיך להיפגש עם חבריו ולבלות בחברתם. ביום י"ד בטבת תשמ"ח (4.1.1988) בהיותו בשירות מילואים, נפל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בראש העין. השאיר אחריו אם, שתי אחיות ואח – שמחה, נחמה ודוד. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "רחמים בלט תמיד כסמל לנאמנות ומופת וביצע את המוטל עליו ללא רבב. נזכור אותו תמיד חייכן, מסור ונאמן".