דסאור, שלמה

בן שרה ואברהם, נולד ביום כ"ג בשבט תרפ"ח (14.2.1928) בעיר ולוצלאבק, פולין ועלה ארצה עם הוריו בשנת 1935. המשפחה התיישבה בחיפה. עם סיום הלימודים בבית-ספר מקצועי יצא שלמה, שהיה חבר בתנועת "המחנות העולים", להכשרה ביגור. הגרעין ההתיישבותי, שבו היה חבר, הצטרף לפלמ"ח, ואיתו עבר להכשרה מגויסת במעוז-חיים. שם התחילו להתרקם חיי החברה של הגרעין. מפקדיו דיברו על לבו לצאת לקורס מפקדים, אולם הוא סירב: "כל קורס פירושו – פרידה לזמן ממושך מחיי החברה הנרקמים והולכים, ובזה אינני רוצה" – טען. בינתיים החמיר המצב הכלכלי של הוריו, וזמן קצר לפני החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ חזר שלמה הביתה. אולם ימי ישיבתו בבית הוריו לא ארכו. שוב נקרא לשירות. "הגיע הזמן לנצל את הידיעות שרכשנו, כל מה שהכינונו ליום הנכסף, יום שחרור המולדת" – אמר להוריו. שלמה השתתף בקרב להגנת משמר העמק ובקרבות בגליל העליון בשורות חטיבת "יפתח" ונפל ביום ו' באייר תש"ח (15.5.1948), תוך כדי חיפוי על נסיגת כיתתו בקרב ליד הכפר מלכיה. לאחר-מכן, כשנכבש המקום שנית על-ידי צבא הגנה לישראל, נמצאו מספר גופות קבורות, שאחת מהן זוהתה כגופת שלמה ואנשי הכשרת מעוז חיים העבירוהו למנוחת- עולמים בקבר-אחים בקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן.