דחבש, שלום

בן עואד ודינה. נולד בשנת תרצ"ח (1938) בעדן. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1949. למד בבית-ספר יסודי בנחלת-יצחק ולאחר-מכן היה חניך בקבוצת עולים צעירים בקיבוץ דליה. לא זו בלבד שהיה תלמיד מצטיין בלימודיו, היה גם מצפונה של קבוצתו. היה לעמוד-התווך של החברה ולאיש המרכזי בה ופעילותו היתה מורגשת בכל שטחי-החיים של החברה. השכיל ליצור את החדוה החברתית בקרב חבריו וכן ידע להשפיע עליהם במסירותו לרעיון הקיבוצי. תודות לו החליטה הקבוצה על הגשמה חלוצית ויצאה לצבא במסגרת הנח"ל. נוסף על היותו תלמיד טוב ופועל מצטיין (השתלם בחרטות) הוכיח את יכולתו בבסיס-האימונים ולאחר-מכן בקורס מ"כ. כשם שידע להתקרב לכל חבר ולדעת את צרכיו ובעיותיו עוד בהיותו בגרעין כן גילה תמיד כוננות לעודד את הנחשל. כבר מן הימים הראשונים בקורס התחבב על הכל בשל תכונותיו הטובות. לבסוף יצא עם שאר חניכי-הקורס למערכת-סיני בתור מפקד-כיתה, כי מפקדיו ידעו את מידת אחריותו ויכולתו והטילו עליו תפקידים ומשימות. השתתף בקרבות כונתילה ותמד. כבחברה כן גם בשדה-הקרב היה לדוגמה לאנשיו. נפל בקרב במערכת-סיני במעבר-המיתלה ביום כ"ז במרחשון תשי"ז (1.11.1956). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. מדריכו בדליה הוציא חוברת לזכרו. זכרו הועלה גם בחוברת טבת תשי"ז של "דפים" (ידיעות המחלקה לעליית ילדים ונוער בהוצאת הסוכנות היהודים בירושלים).