דומינסקי, רמי

בן שרה וצבי. נולד ביום ט"ו באייר תשי"ג (30.4.1953) ברמת גן. הוא גדל, התחנך וחי כל ימיו בעיר הולדתו. למד בבית-הספר היסודי 'שילה' והמשיך בלימודים תיכוניים בבית-הספר 'תיכון חדש' בתל-אביב במגמה ההומניסטית. רמי היה פעיל בנעוריו התנועת הצופים, חובב מוסיקה ובעל כשרון נגינה, והיטיב לנגן בקלרנית, חלילית ומפוחית-פה. כמו-כן ניחן בתבונת כפיים וידע ליצור במיומנות חפצים שימושיים ולתקנם. היה חובב טבע וטיולים ונמנה על 'חוג המשוטטים'. רמי היה אדם צנוע בעל יכולת הקשבה לזולת ונכונות תמידית לסייע, ברוח טובה ובהומור. בחודש אוגוסט 1971 גויס לשירות סדיר בצה"ל והוצב בחיל השריון בתפקיד נהג טנק. עם שחרורו מן השירות למד במכינה בטכניון ועבד למחייתו בחברת החשמל. רמי נקרא לשירות מילואים בעיצומה של מלחמת המפרץ בעת שעיר מגוריו רמת גן היתה נתונה במתקפת טילי 'סקאד' עיראקיים. הוא נפל בעת מילוי תפקידו ביום ח' בשבט תשנ"א (23.1.1991) בתאונת-אימונים והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. הניח אחריו אישה – דבורה, הורים ואחות – נורית.