דובינסקי, שלום (שלומקה)

בן אילנה (ינטה) וזרח, נולד ביום ד' בחשוון תרפ"ט (18.10.1928) בתל-אביב ולמד בבית-הספר "תחכמוני". היה בן מסור להוריו ואח נאמן לאחיו הצעיר ממנו. כדי לעזור להוריו נאלץ להפסיק את הלימודים ולמד את מקצוע המסגרות. שלום עבד כמסגר-בניין בבית-נבאללה וב"סולל-בונה" בנחלת יצחק, ובערבים השתלם בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין. מגיל 14 היה חבר ב"הגנה" ועבר קורס מ"כים בבן שמן. הוא היה חבר בתנועת- הנוער הדתית "בני-עקיבא", בארגון הספורטיבי "אליצור" והשתייך לסקציה הימית של הארגון. בהיותו בן 17 סיים קורס למדריכי-ימאות ושימש כמדריך ב"אליצור". היה מראשוני החי"ש הדתי בתל-אביב ופעיל בו ביותר. השתתף בפעולותיו ובאימוניו והירבה במסעות. שלום השתתף בפעולות העלייה של המעפילים תוך התלהבות ומסירות. היה עלם יפה-תואר ורציני, בעל נפש טהורה ולב טוב, שקדן וחרוץ, ניחן בתבונת- כפים. היה חובב-ספר ונהג לרכוש לעצמו כל ספר חדש. אחרי החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, פרש מעבודתו והתייצב לשירות בחטיבת "גבעתי", אף כי יכול היה להשתחרר כמי שעסק במאמץ המלחמתי. שלום השתתף בפעולות בסביבות תל-אביב – בשכונת התקווה, באבו-כביר, בג'בליה, בתל חיים ובשכונת שפירא, והפיל חללים מקרב האויב. בשרונה שימש בתפקיד מדריך. כמפקד ומדריך נשלח בדרך האוויר לכפר עציון עם הפלוגה הדתית. שם צורף לפלמ"ח נתמנה למפקד משלט המנזר. שלום לחם בגבורה עד כדורו האחרון ונשימתו האחרונה ונפל בנפול כפר עציון, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.