דהאן, שלמה (סלומון)

שלמה (סלומון), בן רחל ויצחק ז"ל, נולד ביום א' בסיון תש"י (17.5.1950) במרוקו, שם סיים את לימודיו בבית הספר היסודי. בשנת 1963 עלה לארץ ולמד במוסד "נעורים". שלמה היה צעיר אוהב חיים, חברותי, עליז ובעל אופי נוח לבריות. הוא היה אוהב טבע והרבה לטייל בארץ, וכן נהנה ממוסיקה ומקולנוע. שומר מסורת היה ומדי שבת היה נלווה לאחיו הגדול בלכתו לתפילה בבית הכנסת. שלמה היה קשור מאוד לבני משפחתו, שהה בבית בחופשות, עזר לאמו להתפרנס בכבוד ודאג לכל צרכיה ומחסוריה, שכן אביו נפטר כשהיה שלמה בן שבע בלבד. שלמה גויס לצה"ל בתחילת מאי 1968 ושירת בחי"ר ובחיל-ההנדסה. הוא סיים בהצלחה קורס פלסים והיה גם מפעיל ציוד-מכני-כבד. כן למד בצבא נהיגה ברכב צבאי. בתקופת שירותו הצבאי שירת ביחידות שונות בהנדסה-קרבית והיה חייל מסור ונאמן ומילא את כל תפקידיו לשביעות רצון מפקדיו. אחרי ששוחרר מהשירות הסדיר שב שלמה לאופקים, שם התגוררו בני המשפחה. הוא עבד בבאר-שבע במקצוע שרכש בצבא – מפעיל ציוד כבד. כחודש לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים נשא לאשה את בחירת לבו חנה ויום חתונתו היה גם יום הפרידה מבני משפחתו ומחבריו. במלחמה היה שלמה חייל בגדוד הנדסה משורין. ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973) נפגע ונהרג בהפצצה אווירית ליד מחנה טאסה שבסיני. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי באופקים. השאיר אחריו אישה בהריון – בנו, שנולד אחרי מותו, נקרא על שמו, וכן אם וארבעה אחים. הוא היה הצעיר באחיו. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי שלמה שירת ביחידה במסירות ובהקרבה, היה מהחיילים המצטיינים בפלוגתו והיה אהוד, חבר וידיד לכל חבריו ביחידה.