גרשון, אהרן

בן פרומה וליבר, נולד ביום י"ב בשבט תרפ"ז (15.2.1927) בעיר בוטושאן, רומניה. אחרי מלחמת-העולם השנייה יצא להכשרה חלוצית ברומניה ובשנת 1946 העפיל לארץ באונייה "כנסת ישראל", שנתפסה ונוסעיה הועברו למחנה בקפריסין. שם הוחזק שמונה חודשים ונשא לאישה את בת-עירו, ואחרי שהועלו לארץ בראשית 1947 והוחזקו זמנית במחנה-עצורים בעתלית, נולדה להם בת. בחודש ספטמבר 1947 הגיעו לפרדס חנה, השתכנו בשיכון עולים של המועצה המקומית והוא החל לעבוד כפועל חקלאי. אהרן גויס בחודש מאי 1948 למלחמת-העצמאות ושירת בחטיבת "כרמלי". לאחר בלימת הפלישה בעמק הירדן נטלו כוחותינו את היוזמה ותקפו באזור הגלבוע. לאחר שנתפסה אחיזה ברכס הגלבוע תקפה חטיבת "כרמלי" בליל 2-3 ביוני את ג'נין וכבשה את המשלטים החולשים על העיר. הצבא העיראקי, שעבר לשומרון לאחר כישלונו בעמק הירדן, ריכז כוחותיו ותקף נגד, ובלחץ התקפה זו נאלצו כוחותינו לסגת. בקרב זה, נפל ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948). ביום י"ז באלול תש"י (3.8.1950) הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.