גרף, חיים

בן איטה ויצחק, נולד ביום ל' בניסן תרפ"ז (2.5.1927) בעיר יוזפוב, פלך בילוגריי, פולין. הוא למד ב"חדר" וסיים שבע כיתות של בית- ספר עממי. בראשית מלחמת-העולם השנייה נמלט עם המשפחה לרוסיה וטעם את תלאות הגירוש לסיביר. אחרי הסכם סטלין- שיקורסקי יצא לתורכסטן והצליח להתקבל לשיירת ילדים שהועברה לפרס. בשנת 1942 עלה ארצה עם שיירת "ילדי טהרן". חיים שהה למעלה משנה בחברת נוער עולה ביגור ואחר-כך עבר לחיפה, למד מסגרות ורתכות ועבד במפעל "חירות". היה חבר ב"נוער העובד" ואחר-כך, כבוגר, בהסתדרות העובדים הכללית. בסתיו שנת 1947 נשברה ידו בתאונת-עבודה ומשיצא מבית- החולים היה לנוטר-שומר ב"סולל-בונה" בעיר התחתית ושמר שם בחירוף-נפש בימי ראשית מלחמת-העצמאות בחורף תש"ח. ביום י' באדר ב' תש"ח (21.3.1948), כשערבי לבוש אירופית הכניס משאית לחצר "סולל-בונה" והשאירה שם, ראו הוא וחברו מרדכי קומורניק עשן עולה מתוך המשאית והבינו שזוהי מכונית-תופת העלולה להתפוצץ בכל רגע ולהרוג עשרות אנשים. כדי להציל את חיי החברים, התעלמו מהסכנה הצפויה לחייהם הם, הדפו את המכונית העשנה מהחצר החוצה והוסיפו להודפה ולהרחיקה עד שהיא התפוצצה וריסקה את שניהם. חיים הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בחיפה.