גרוס, יוסף (אריך)
בן אסתר וישראל, נולד ביום י"ג בטבת תרפ"ד (21.1.1924) בעיר אוסטרבה-ויטקוביצה, בצ'כוסלובקיה למשפחה ציונית ומסורתית. אביו היה בעל תואר אקדמי במוסיקה מאוניברסיטת וינה בנושאי ניצוח ופיתוח קול, ושימש כחזן, מורה ומנצח של מקהלת בית-הכנסת. נעוריו של אריך היו מאושרים מאוד. בגיל צעיר הצטרף לאגודת "המכבי-הצעיר" ותמיד היה מוקף בחברים אשר אהבוהו בשל אופיו הנעים ונועם הליכותיו. אריך היה ילד נבון מאוד ולפיכך נתקבל לבית-ספר יסודי בהיותו בן חמש בלבד. כשהיה בן עשר הצליח להתקבל לגימנסיה הריאלית בזכות הצטיינותו בלימודים. הוא הראה חיבה מיוחדת לספרות, אמנות ומוסיקה. את אחותו הצעירה חנה, אהב מאוד. אולם ימי אושרו לא ארכו. בחודש מרס 1939 פלש הצבא הגרמני לצ'כוסלובקיה, מאות יהודים נאסרו וביניהם אריך ואביו; לאחר חודשים אחדים הם שוחררו אולם בזאת תמה פרשת לימודיו הסדירים של אריך. הוא עבר להתגורר בפראג הבירה וכל ניסיונותיו להתקבל לבית-ספר העלו חרס כי בפקודת השלטונות לא נתקבלו עוד יהודים לבתי-ספר. הוא הצטרף לתנועת הנוער הדתית "בני-עקיבא" ומילא בה תפקידים שונים בהצלחה רבה. ניסיונות רבים שעשה להגר לאנגליה במסגרת "עליית-הנוער" לא הצליחו ואז עבר עם משפחתו לברטיסלבה במטרה ברורה להגיע לארץ-ישראל. חלומו התגשם לאחר זמן רב. אוניית המעפילים שעלה בה, נתפסה בידי הבריטים ונוסעיה הושמו במחנה-המעצר בעתלית ומשם גורשו הרחק מארץ-ישראל לאי מאוריציוס אשר באוקיינוס ההודי. החיים באי היו קשים למדי, אולם חרף הקשיים התארגנו אנשי המחנה ושמרו על חיים תרבותיים וחברתיים על רמה גבוהה ואריך זכה ולמד באותה תקופה היסטוריה ויהדות ושלוש שפות על בוריין: עברית, אנגלית וצרפתית. על מנת לפרנס את משפחתו עבד במאפייה שבאי. הסכם שנחתם בין ראשי היישוב בארץ לבין שלטונות המנדט הבריטי איפשר למתנדבים מקרב הגולים להצטרף לצבא הבריטי. בין המתנדבים לצבא היה אריך. לאחר שהוקמה הבריגדה היהודית הצטרף אליה אריך והגיע איתה להולנד ולבלגיה. עם בוא הניצחון הגיע סוף-סוף אל בית הוריו, שהצליחו לעלות לארץ והתגוררו בקרית חיים. למחייתו עבד בבית-החרושת "אתא" ולימד שפות זרות למבוגרים. כאשר פרצה מלחמת-העצמאות גויס לחי"ש למורת רוחו כי רצה להיות לוחם ממש. הוא התנדב לחטיבה 7 שזה עתה הוקמה ומיד הוטל עליה לפרוץ את הדרך לירושלים, שנחסמה על-ידי מערך האויב בלטרון. הכוחות נתקלו בכוחות אויב עדיפים ונאלצו לסגת. ביום ט"ו באייר תש"ח (24.5.1948) נפל אריך בקרב הקשה בלטרון. הניח אחריו הורים, אחות – חנה ואח – אורי. שנתיים היה בחזקת נעדר, ומשנמצאה גופתו הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים. חברתו מאותם ימים הספידה אותו באומרה: "הופעתו, יופיו ודרך התנהגותו האצילה ישארו בלב כל מכריו. הוא הביא עימו אווירת נוכחות של אדם בעל הבנה עמוקה וחיבה אנושית".
