גינדי, יצחק (“בונבון”)

בן מלכה ועזרא. נולד ביום י"א בטבת תשכ"ז (24.12.1966) בחולון. הוא החל ללמוד בבית-הספר היסודי 'ברנר', המשיך ולמד בבית-הספר היסודי 'רמז' ומשם עבר לבית-הספר המקצועי 'נמיר'. הוא למד מכונאות רכב וסיים את לימודיו בבית-הספר המקצועי 'שבח' בתל אביב. בתקופת הלימודים היה יצחק חבר בתנועת הנוער העובד ויצא עם חבריו לתנועה לטיולים ברחבי הארץ. הוא קנה לו חברים רבים, שאהבוהו מאוד. כספורטאי שיחק כדורגל והתאמן בקבוצת 'צפרירים חולון'. היו לו 'ידי זהב' והוא תיקן ובנה מכשירים שונים. יצחק היה ילד נבון ומחונך שהתייחס בכבוד אל כל מכריו ואף אל אנשים זרים. יצחק גויס לצה"ל בינואר 1985 והצטרף לנח"ל במסגרת גרעין 'עינב'. לאחר הטירונות עבר תקופת היאחזות בקיבוץ בית הערבה, וחזר לגדוד. עבר תקופות של תעסוקה מבצעית בדרום לבנון וביהודה ושומרון. יצחק היה חייל טוב וממושמע וביצע את משימותיו בצורה טובה ביותר. מפקדיו העניקו לו דרגת רב-טוראי. ביום ב' בטבת תשמ"ז (2.1.1987) נפל רב-טוראי יצחק בעת מילוי תפקידו, כאשר התנדב לצאת ביום ערפל כבד ובתנאי ראות לקויים ולחלק סולר להסקה לחיילים שהיו מבודדים במוצב. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחולון. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות – יעקב, רונן ושרית. במכתב התנחומים למשפחה ציין מפקדו כי: "נסיעתו האחרונה של איציק היתה חלק מדמותו ומאישיותו. למרות מזג-האוויר, הדאגה לחיילים, המחשבה שמא יישארו ללא סולר לתנורים ולחימום, הניעה אותו להגיע למוצב. אהבתו ליחידה, לחבריו, מסירותו למפקדיו היו תמיד לנגד עיניו… חבר וחייל מעולה היית לחבריך ולמפקדיך. כל שהוטל עליך ביצעת למרות השעות, העומס, ותמיד החיוך וטוב הלב לא סרו מפניך". הוריו תרמו לזכרו ספרייה תורנית בבית-הכנסת 'הרמב"ם' בשכונת אביב בחולון.