גולדפרב (שיפר), דויד

בן מרים וחיים, נולד ביום כ' בסיוון תרע"ב (5.6.1912) בעיר סטאשוב, פולין. הוא עלה ארצה בשנת 1932 ומאז היה חבר ב"הסתדרות העובדים" ופעיל בשורות ה"הגנה". במקצועו היה צבע. היה בעל אוהב ואב מסור לאישתו ושני בניו. בשנת 1938 התיישב עם משפחתו בקרית עמל (חרתיה). בימי המאורעות של אותה תקופה סבלה הנקודה רבות אך הוא התמסר באהבה וללא ליאות לעיבוד אדמתו, לשמירה ולהגנה מפני חורשי רעות. עם פרוץ מלחמת-העצמאות יצא עם קבוצת חברים, כמומחה למקלע "שפנדאו", והצליח לטהר את הסביבה מכנופיות המרצחים ולהבטיח את התחבורה לקרית עמל. הוא השתתף בכיבוש ואלדהיים ומספר כפרים ערביים. לאחר שהתגייס לצה"ל עבר קורס להנדסה צבאית והשתתף בפעולות חבלניות שונות בכיבוש לוד ורמלה ובפעולות אחרות. ביום כ"ד בתמוז תש"ח (31.7.1948), בהיותו בדרכו לנגב, נהרג בעלותו על מוקש ונקבר ברוחמה. ביום ב' בסיוון תש"י (18.5.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.