גולדהכט, אליהו
אליהו (גולדי), בן סימה ואריה (לייבל), נולד ביום א' באייר תש"י (18.4.1950) בוילנה (כיום רוסיה), ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1959. החל בלימודיו בבית-הספר היסודי בעיר מולדתו והמשיך ללמוד בארץ. סיים את לימודיו בבית הספר העל יסודי לחניכות "אורט יד שפירא", במגמה של מיזוג אוויר. אליהו היה תלמיד חרוץ ושקדן והיה אהוב על מוריו ועל חבריו. הייתה בו אהבה עזה לארץ ולנופיה. אהב לטייל והרבה לשוטט בהרי הגליל העליון עם חבריו ובני משפחתו. חברותי היה, קל להתיידד ואוהב חברה. ותרן וסלחן, רחוק מריב ומדון, אהוב על הבריות ומכובד עליהן, משתוקק לעזור לזולת, גם אם היה הדבר כרוך באי-נוחות. נענה לכל בקשה ברצון ובמאור-פנים. בעל חוש הומור. רוחו הייתה טובה עליו תמיד והחיוך לא מש משפתיו. איש שיחה נעים הליכות, גלוי-לב ובעל מצפון קפדני. איש אמת ועומד בדיבורו; מעולם לא היסס לומר את שבלבו, אפילו היו הדברים קשים ומעיקים. התייחס ברגישות מיוחדת למעשי עוול ולמצוקת האדם. הצטיין בביטחון עצמי, אך ללא שחצנות. אהב פשטות ושמח בחלקו. כל שהוטל עליו מילא בנאמנות ובאהבה. המונים עליו שבחוהו על חריצותו ועל התמדתו, על שקידתו ועל מרצו, על אחריותו ועל דייקנותו. היה בן נאמן ומסור להוריו ורחש להם כבוד רב. מילדותו שימש מקור לחדוות-חיים, על אף קשיי הקליטה של המשפחה. אליהו גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1968 והוצב לחיל השריון. בתום הטירונות השתלם בקורס מפקדי טנקים. חייל טוב היה ואחראי, שימש תמיד דוגמה לחבריו במזגו הטוב, בסבילותו ובצייתנותו. חברו מעיד עליו כי היה איש-צוות מעולה, פעלתן וחרוץ, מסור לחבריו ללא מצרים. הרבה לדאוג לפקודיו והיה להם לאב, בכל התנאים. על כל אלה הוענק לו "אות השירות המבצעי". השתדל שלא להדאיג את הוריו ולא התאונן על האימונים הקשים והמפרכים אשר עברו עליו. רחש אהבה לארץ כאילו נולד בה. פטריוט נלהב עד יומו האחרון. אליהו נפל ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973) בקרב בתעוז "טלוויזיה" (שליד "החווה הסינית"). מילא תפקיד של טען-קשר ועשה את מלאכתו במסירות ללא גבול. על אף שנפצע ברגלו סירב להתפנות לעורף והמשיך להילחם. תחילה נחשב לנעדר. לימים זוהתה גופתו אשר נותרה בשטח שנכבש על-ידי המצרים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אב, אם ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אליהו היה בעל אומץ לב, תושייה וקור רוח ולוחמים יתחנכו לפי מסירותו ודבקותו במטרה". תהא גבורתו משגב עוז לדור דור.
