בר-מאיר, יוסף

בן יצחק וחיה. נולד ביום ט"ו בשבט תשי"ז (16.1.1957) באפיקים. למד בבית-הספר היסודי שבאפיקים ובבית-הספר התיכון 'בית- ירח' שבקיבוץ כנרת. יוסף הצטיין מאוד בלימודים והיה מעורה בחיי החברה שבקיבוץ. כשהיה בכיתה י"ב, שימש כמזכיר החברה הצעירה של הקיבוץ, המורכבת מלומדי 'תיכון', והצליח מאוד בתפקיד זה. הוא היה מתימטיקאי מבריק, ועבודת-הגמר שלו בכיתה י"ב היתה בנושא 'גופים קמורים במישור', עבודה שהשתרעה על 84 עמודים ושזכתה לציון הגבוה – 9+ על-ידי הבוחן שלו – פרופסור למתימטיקה בטכניון שבחיפה. אחרי שגמר את לימודיו התיכוניים היה חבר בגרעין של תנועת 'עודד' בעירה שלומי ורכש לו בעירת-הפיתוח הזאת הרבה ידידים בין חניכיו שהעריצו אותו. יוסף גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1976 והתחיל את שירותו במסגרת חיל-הרגלים. סיים קורס-צניחה, קורס-מ"כים והתחיל נושא בתפקידי-פיקוד שונים בחוות-דעת מפקדיו עליו צוין: "איש-מקצוע מעולה. מפקד מעולה, בעל כושר וניסיון קרבי רב. נערץ על חייליו משום שהיה צנוע, נעים-הליכות ונוח לבריות". ביום כ' בניסן תשל"ט (16.4.1979) השתתף יוסף במארב נגד מחבלים באזור זרעית בגבול הלבנון. בקרב שהתפתח עם המחבלים נפל יוסף והוא בן עשרים-ושתיים. הובא למנוחת- עולמים בקיבוץ אפיקים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "יוסי הגיע ליחידתי מיחידת- סיור מעולה ולא היה לי צל של ספק שיתבלט בכל תפקיד שיוטל עליו לאור ניסיונו הקרבי העשיר ולאור ההערכות שקיבל ממפקדיו בעבר. יוסי אכן השתלב חיש מהר ביחידה; התאהב ממש בחיילים והפך עד-מהרה לדמות מרכזית בפלוגה, דמות למופת כאדם וכלוחם. דמותו תמשיך ללוות אותנו, ולאורה נלך ונחנך את הבאים אחרינו". הוריו תרמו לזכרו סכום כסף לשם הרחבת נושא היהדות בספריית המכללה האזורית שבעמק הירדן, שהיא שלוחה על אוניברסיטת בר-אילן.