ברלינר, ישראל-יהושע
בן רבקה-פייגה ומשה-יוסף (נצר למשפחת רבנים ואדמו"רים), נולד ביום ד' במרחשוון תרע"ב (26.10.1912) בעיר יינדז'יוב, פולין. למד בחדרים ובישיבות שונות וב"מתיבתא" בווארשה ונודע בשקידתו בתורה ובחסידות לפי נוסח גור. בשנת תרצ"ד עלה ארצה והיה מראשוני "פועלי אגודת-ישראל" בארץ-ישראל ומוותיקי הסניף בתל-אביב. הוא נאבק קשה על קיומו בעבודות שונות ובאחרונה עבד בהובלת מטענים לפרנסת אישתו וארבעת ילדיו הקטנים. ישראל-יהושע קבע עתים לתורה בכל בוקר וערב במקום תפילתו בבית חסידי גור והצטרף תמיד לעושי מצווה ולפעולות לעזרת נצרכים, וכל זה בלי הבלטה והתהדרות. את קשיי חייו נשא מתוך שמחה בחלקו על שזכה לעמול בארץ-הקודש, ומתוך נדיבות-רוח נחלץ לעזרת אחרים בסעד ובעידוד. גם לשירות בחי"ם הלך בתום-לב והכרת חובה ומתוך שמחה על שנתגלגלה לידו המצווה להגן בגופו על ארץ הקודש. ביום ג' בתמוז תש"ח יצא מביתו לשירות בחטיבת "קריתי" והצטייד בטלית ותפילין ובספרי-קודש ללימוד בשעות הפנאי, ואפילו כוס לקידוש לקח עמו. ביום ו' בתמוז נשלח להביא מים לחבריו שבעמדת-משמר ונפגע מפגז אויב. הוא הובא לבית-החולים העירוני בתל-אביב ומת ביום המחרת, ז' בתמוז תש"ח (14.7.1948). ישראל-יהושע הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.