ברלינר, יוסף

יוסף (יוסי), בן אסתר ושרגא-מרדכי, נולד ביום י"ד באדר תש"ט (15.3.1949) בבודפשט שבהונגריה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשי"א (1951). תחילה למד בבית-הספר היסודי "גיבורי עציון" בקריית אתא, ואחרי-כן למד בבית-הספר "בית הפקיד" בחיפה. יוסי היה תלמיד טוב, והיה אהוב על מוריו ועל חבריו. תחילה היה חבר בתנועת הנוער הדתי "עזרא", וברבות הימים הדריך בסניף בחיפה. הוא היה חובב מוסיקה, אהב לנגן באקורדיון ולהאזין ליצירות קלאסיות וליצירות מודרניות כאחת. כן היה לו אוסף תקליטים גדול. יוסף גויס לצה"ל בסוף יולי 1966, והתנדב לנח"ל. הוא נמנה עם חברי גרעין "נחשול" שעלה למודיעין ואחרי-כן הצטרף לקיבוץ חפץ-חיים. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס מ"כים חי"ר ובקורס צניחה. הוא היה חייל טוב, אחראי ומסור, מילא את תפקידו באמונה והיה אהוב על מפקדיו ועל חבריו. על השתתפותו במלחמת ששת הימים, הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". בתקופת שירותו בצבא השתדל שלא להדאיג את הוריו והקפיד לכתוב מכתבים הביתה, אך לא סיפר דבר על האימונים הקשים והמפרכים כדי שלא לעורר חששות לשלומו בלב הוריו. לאחר ששוחרר משירות החובה יצא לעבודה. הוא אהב את עבודתו ומצא בה סיפוק רב. חבריו לעבודה ב"וולקן" חיבבוהו והעריכוהו, והממונים עליו שיבחוהו על חריצותו וזריזותו, על נכונותו לעבוד בנאמנות, על יושרו ועל ניקיון כפיו. יוסי היה אדם אופטימי ועליז, ואהב להתבדח ולהתלוצץ. שמח היה בחלקו ומוכן תמיד לעזור לזולת. הוא היה חברותי, אדיב, מנומס ונעים שיחה. הכל הכירוהו כאיש צנוע ועניו בהליכותיו, שידע להשרות אווירה נעימה ושלווה על סביבותיו. הוא היה בן טוב וחביב להוריו ורחש להם כבוד, והיה בעל נאמן ומסור לרעייתו ואב אוהב לבתו. במלחמת יום הכיפורים השתתף יוסף בקרבות הבלימה והפריצה נגד הסורים ברמת-הגולן. בליל כ"א בתשרי תשל"ד (16.10.1973), התהפך הזחל"ם של יוסף בדרך ממתחם תל אל-אחמר לקלעה והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנהריה. השאיר אחריו אישה ובת, אב, אם ושלושה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. המועצה המקומית של קרית מוצקין הוציאה לאור חוברת, "לזכר הבנים", ובה דברים על בני הקריה שנפלו במלחמות ישראל, ויוסף בתוכם.