ברט, זאב (זבי)

בן שמחה ומרים. נולד ביום כ"ט בסיון תשי"ד (30.6.1954) בתל- אביב. לאחר שנים אחדות העתיקה המשפחה את מקום-מגוריה לחולון. זאב למד בבית-הספר היסודי ע"ש א.ד. גורדון בתל-אביב. הוא לא היה נלהב ביותר מחובת הלימודים אך עשה את המוטל עליו ללא-עוררין. לעומת-זאת, בלט בתכונות-נפשו המצוינות: ישר-לב, עניו, מצניע את עצמו תמיד. "בחיבורים שלו", מספרת מורתו, "בלטה העובדה שהיה לו מה לומר. היה בעל נפש עשירה ובעל כושר-ביטוי מפתיע ומדויק. חיבוריו מלאים יופי ועניין, כתובים בסגנון עדין ויפה. כל שעשה – בשקט רב ובשלוה נפשית עשה. ויש לציין תכונה נוספת של זאת – הסבילות שלו. אם קשה – אין כזאב מוכן לשאת את הקושי". הנכונות לשאת את הקושי, בצד החינוך לאהבת-המולדת, שהקנו לו הוריו ובית-הספר – היא שהדריכה אותו להיכנס לפנימייה הצבאית שליד הגימנסיה 'הרצליה'. ואמנם, תלאות חיי הפנימייה, מיעוט ה'יציאות' והמאמץ הפיסי הנדרש בה – כל אלה לא נחשבו בעיניו של זאב. בפנימייה נחשף לעיני חבריו ומוריו לא כאיש המלים היפות כי-אם כאיש המעשים היפים, העומד במאמץ היום-יומי, באימוני-הלילה המפרכים ובעבודה הקשה. וכל-אלה מתוך שתיקה, בצניעות אמיתית ומתוך אהבה רבה לדרך-החיים שבחר בה. התבלט בתחום הספורט וכן בארגון מסיבות שהנחה בחן רב, כשהוא מעצב במשחק דמויות שונות, בהומור וברגישות אנושית רבה. את גולת-הכותרת בארבע שנות-לימודיו בפנימייה ראה בקורס לצניחה, שעבר בזמן החופש הגדול שבין כיתות י"א וי"ב, ואשר זיכה אותו בזכות לענוד את כנפי-הצנחן. בסוף יולי 1972 סיים את לימודיו בפנימייה ולאחר טיול מהנה בארצות-אירופה חויל ב1- בנובמבר 1972. חילות רבים קרצו לו לזבי, והוא התלבט רבות, באיזה מהם יבחר. לבסוף נפל הפור על חיל-האויר. אף-כי ידע יפה, איזו עבודה מפרכת מצפה לו בהיכנסו לקורס- הטיס. אך זאב עמד גם במאמץ וגם במתח הרב, עבר קורס אחר קורס בהצלחה ועלה בדרגות הפיקוד עד לסגן. מפקדיו של זאב ליוו את מסלולו הצבאי בדברי-הערכה רבים ומפליגים. בדו"ח סיום סדרת-האימון לטייסים ונווטים – בינואר 1975 – נרשם: "רמתו כנוט גבוהה. ממלא תפקיד רציני, מבוגר ואחראי. בעל כישורים גבוהים ונכונות לעבודה". בדו"ח על ראיון עם זאב מן ה21.7.1975- אנו קוראים: "הערכתי את רמת-טיסתו כגבוהה. נוט טוב בכל התחומים. על הקרקע – אחראי ומבוגר בגישתו. נושא בעול מתוך הכרה, וגם בפעילויות שאינן נוחות ונעימות כלל ועיקר. סיכויים טובים לו להיעשות אחד מעמודי- התוך של הנוטים ושל הדור הצעיר בכללו". בחות-דעת שנרשמה ב-24.11.1975 – יומיים לפני נפילת זאב – נאמר: "רמת-טיסה גבוהה. אישיות חיובית. חשיבה טובה למדי. כושר- מילוי תפקיד גבוה. אדם נוח לבריות וחברותי". זה עתה החל זאב למלא את התחייבותו לשנת-שירות בתנאי-קבע אך מן-השמים, שביקש לסלול בהם נתיב במעופו, מנעוהו למלא את התחייבותו עד-תום ולהוסיף לתרום למולדתו מאונו ומנאמנותו. בתאונת מטוס, בעת מילוי תפקידו, נפל ביום כ"ב בכסלו תשל"ו (26.11.1975). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחולון. השאיר אחריו הורים ואח. בני-המשפחה הנציחו את זכר אהובם בקובץ-זיכרון.