בני, שבתאי

בן שמואל ודודה. נולד ביום כ"א בטבת תרצ"ה (27.12.1934) בסופיה, בירת בולגריה. שבתאי סיים את לימודיו בבית ספר יסודי בבולגריה וכשמלאו לו י"ד שנים עלתה המשפחה לארץ. באפריל 1959 גויס לצה"ל לחיל הים ומשסיים את שירותו הסדיר חתם לשירות קבע. היה מוותיקיה של המשחתת "אילת" בה שירת במשך שמונה שנים ובגלותו את כושר פעילותו ואת הרוח שפעמה בו היה לאחר מעמודי התווך שבה. הידע המקצועי הרחב, אהבתו לאניה וגישתו לעבודה הפכוהו לנשק הטוב ביותר בשייטת. הוא שירת במשחתת עד ליום טיבועה על ידי טילים מצריים מול חוף רומני שבצפון סיני ביום י"ח בתשרי תשכ"ח (21.10.1967). הניח אשה ושלושה ילדים. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. מפקד חיל הים במכתב תנחומיו למשפחה ציין את מותו כמות גיבורים ובין השאר כתב "רס"ר בני שבתאי ז"ל יכול היה לעבור לתפקיד בחוף לאחר שנתגלה ליקוי בשמיעתו אבל הוא לחם על זכותו לשרת באנייתו אח"י "אילת" שהיתה יקרה לו ובה נשאר עד הקרב האחרון".