בן-חמו, אליעזר

בן סימי ואברהם, נולד ביום י"ט בטבת תשי"ב (15.2.1952) במרוקו. בארבע הכיתות הראשונות של בית-הספר היסודי למד אליעזר במרוקו. בשנת 1962 עלה עם הוריו לארץ, והוא אז בן 10. המשפחה השתקעה בקריית אתא, ושם המשיך אליעזר את לימודיו היסודיים. לאחר-מכן, הוא עבר לבית-ספר מקצועי בקריית אתא, "אורט", וסיים י"ב כיתות במגמת מסגרות. זמן קצר, עד שהתגייס לצה"ל באוגוסט 1972, למד אליעזר בפנימייה הצבאית בחיפה. בגיל צעיר הוא התייתם מאביו. אמו הייתה חולה, ועל הנער אליעזר, הוטל עול הדאגה לה ולאחותו היחידה. עקב המצוקה המשפחתית, הוא ביקש לשרת סמוך לביתו. אליעזר השתלם בקורס בוחן תחמושת, ולאחר מכן בקורס פקיד-מחסנאי. בשלב האחרון לשירותו, לפני שהשתחרר, השתלם בקורס לוחם חי"ר. כשהשתחרר ביולי 1975, הוא הוצב ביחידת מילואים בהג"א. אליעזר התחיל לעבוד כמסגר בבתי-הזיקוק בחיפה, שם הוטל עליו תפקיד מיוחד, רגיש. הוא פנה לצה"ל בבקשה לעבוד כמסגר גם בשירותו במילואים, אולם בגלל בעיות בריאות המשיך לשרת ביחידת המילואים בהג"א. אליעזר עמד להתחתן ביולי 1979. זמן קצר לפני מועד חתונתו, הוא נקרא לשירות מילואים. ביום 4.7.1979 התנדב אליעזר לצאת למשמרת-לילה עם קבוצת שוטרים, לאבטח את החופים. באותו לילה הוא נפצע. הוא הובהל לבית-החולים וכעבור ימים מספר, בי"ב בתמוז תשל"ט (7.7.1979), מת מפצעיו. בן 25 שנים הוא היה במותו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-הקברות בקריית אתא. הוא השאיר אחריו אם ואחות. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "הכרתי אישית את אליעזר, ושמעתי רבות על אישיותו הקורנת, על מידותיו התרומיות ועל עתידו המבטיח". להנצחת זכרו נתרם על-שמו ספר-תורה לבית-הכנסת בקריית אתא, שבו הוא נהג להתפלל.