בן-גיגי, שמעון (סימון)

בן עליזה ודוד, נולד ביום כ' בכסלו תשכ"ב (29.11.1961) במרוקו. בן שנתיים היה שמעון כשעלה עם הוריו לארץ. המשפחה השתקעה באשדוד. כבן למשפחה מסורתית נשלח שמעון ללמוד בבית-ספר ממלכתי-דתי. הוא המשיך את לימודיו בבית-ספר מקצועי, והשלים י"א שנות לימוד, במגמת נגרות. בפברואר 1980 התגייס שמעון לצה"ל, ושירת בגדוד של חיל רגלים. אחרי שעבר אימוני טירונות, הוא השתלם בקורסי כשרות. במהלך שירותו עבר שמעון שלושה שלבים, ברמות מתקדמות, בנושא הכשרות. הוא שירת כמשגיח כשרות במטבח יחידתו, וחבריו סיפרו בשבחו שהיה חייל מסור וחבר טוב. ביום כ"ה בחשוון תשמ"ב (22.11.1981), בהיותו בחופשה, יצא שמעון עם חברו לדוג בימה של אשדוד. שניהם עמדו על משטח ביטון במזח. לפתע התמוטט חלק מן המשטח, ושמעון נפל לים הסוער. חברו ראה כיצד הוא נסחף עם גלי הים, אך לא היה יכול להושיעו. אנשי משטרה וחיל-הים שהוזעקו למקום חיפשו אחריו, אך גופתו לא נמצאה, עד יום 7.12.1981. שמעון הובא למנוחות בבית-הקברות הצביא באשדוד. אחרי מותו הוא הועלה לדרגת רב"ט. בן 20 שנים הוא היה במותו. הוא השאיר אחריו הורים, חמש אחיות ושני אחים. מפקד יחידתו כתב במכתב תנחומים למשפחתו: "שמעון שירת בגדודנו ועבר איתנו בכל מסלול העבודה הקשה והמפרכת, כשתמיד נסוך חיוך של אושר על פניו. תמיד דאג להשרות אווירה נעימה וטובה על הסובבים אותו. תמיד התנדב לבצע תפקידים נוספים מעל ומעבר למתחייב מתפקידו. הוא חי את חיי הגדוד ומצא בו בית שני, ואנחנו אהבנו אותו כבן יקר. הוא אהב לחיות, בנה ורקם תוכניות וחלומות לעתידו, ורב העצב על תוכניותיו שצללו במעמקי הים".