בן-ברק (בריסק), יהושע

בן משה-עזריאל וחיה-שרה. נולד ביום א' בשבט תש"א (28.1.1941) בעיר הידוהדהז אשר בהונגריה. את אביו לא הכיר מפני שבגיל שנתיים נהרג אביו בשדות זרים ברוסיה הרחוקה במלחמת העולם השניה ולאחר מכן, הוגלתה משפחתו לאוסטריה למחנות של עבודת פרך – ויהושע בתוכה. אחרי השחרור הגיעו בדרך נדודיהם לחופי הארץ בשנת 1951 ויהושע במסגרת "עליית הנוער". הוא ואחיו נשלחו ל"בית אבות" של ישיבת פניבז' ושם סיים את לימודיו היסודיים. בשנת 1954 עברה המשפחה לגור בירושלים ויהושע המשיך את לימודיו התיכוניים ב"נתיב מאיר" בבית וגן וסיימם. באוגוסט 1960 גויס לצה"ל לשירות פעיל בחיל התותחנים והשתחרר שלושה חודשים לפני מועד סיומו של השירות החליט ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים ונרשם למדעי הרוח בפקולטה למתמטיקה אך שחרורו המוקדם העיק עליו ואז עזב את האוניברסיטה, חזר לצבא ושירת בצבא הקבע עד 1964, כי לדעתו "זוהי החברה היחידה בארץ שאין בה שחיתות אלא חברות". כאשר שוחרר מן הצבא חזר לאוניברסיטה והשתלם במקצוע הפסיכולוגיה בשאפו לעסוק בפסיכולוגיה קלינית. בזמן לימודיו עבד בבנק ארץ ישראל – בריטניה, אבל עד מהרה עזב עבודה זו כי עסקי "ביזנס" לא מצאו חן בעיניו. הוא נתקבל לעבודה ב"מחסן המכשירים" של האוניברסיטה ושם באו לידי ביטוי רצונו לסדר ורגישותו לאירגון. כמה חודשים עבד גם כנהג ב"המקשר". את ירושלים אהב בכל לבו ונפשו וטייל בה ארוכות וקצרות ובשעת טיוליו אהב לצלם את נופה. עוד תחביב היה לו והוא שגילה צד אחר ומיוחד באפיו: הוא היה חבר ב"אגודת אסטרונומים חובבים" שליד האוניברסיטה העברית. עד לקבלת התוארcB.Acנותרו לו שתי בחינות. במסגרת המילואים עבר קורס צניחה וצורף ליחידת המרגמות הכבדות בחטיבת הצנחנים. בפרוץ מלחמת ששת הימים נקרא להתייצב וביום כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), הוא היום השלישי לקרבות, לחם בירושלים העתיקה, ובקרב זה בו גילה גבורה ונכונות של הקרב, נפל באש המרגמות שפגעה ברכב אשר בו נמצא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הובאו תולדותיו ופרשת קרבו האחרון. פרשת חייו ומותו הובאה בספר "נזכור" שבהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים. והסתדרות הסטודנטים בה ובעריכת יהודה האזרחי