בלוך, שבח

בן רוזה-שושנה ומרדכי, נולד ביום כ"ז בתשרי תרע"ו (5.10.1915), בעיר דורביאן, ליטא. לאחר שסיים את בית-הספר העממי למד ב"ישיבות" טלז וסלובודקה. על אף האיסור שהוטל בזמנו מטעם הנהלת ה"ישיבה", היה שבח בן הישיבה פעיל גם בתנועה הציונית. בהיותו בן 17 יצא להכשרה חלוצית בקיבוץ ובשנת 1935 עלה ארצה. הוא החל לעבוד בקבוצת כנרת ומצא סיפוק רב בעבודה החקלאית. מקץ שנים מספר עבר לגרעין התיישבותי בכפר מנחם והתנחל אחר-כך בכפר ורבורג. אך בגלל גורמים שונים – מחלות מידבקות שפקדו את משקו ופגעו בו קשה וכדומה – נאלץ לעקור משם יחד עם אישתו ובתו הקטנה שנולדה בינתיים ולעבור למקום אחר – לחוות-הלימודים של משק הפועלות ליד פתח תקווה. בשנת 1946 השתקע בחולון. שבח היה איש-עבודה מסור ומתמיד, אהוב על יודעיו, בעל הכרה לאומית מעמיקה. במכתבו האחרון אל קרוביו בחוץ-לארץ כתב: "מלחמתנו – מלחמה לקיומנו, והיא תכריע לא רק את גורל היישוב בארץ, אלא גם את גורל היהודים בתפוצות". היה חבר "הגנה" ותיק ונאמן והשתתף בפעולות רבות בסביבות כפר מנחם במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לצבא, ובנוסעו לחזית ביום י' בסיוון תש"ח (17.6.1948), נספה בתאונת-דרכים ליד ראש פינה ובו ביום הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בצפת. השאיר אישה בהריון ובן. בנו השני נולד לאחר מותו.