בכר, יעקב

בן בנונידה ומשה, נולד ביום י"ג באלול תרפ"ט (18.9.1929) בעיר פיליפופולי, בולגריה, שם קיבל השכלה עממית. בשנת 1940 העפיל ארצה בספינת-המנוע "ליברטה" והצטרף אל תנועת-נוער חלוצית. אי-ידיעת השפה היתה לו למכשול בדרכו, אך הוא התגבר עליו והשתלם בשיעורי ערב בבית-הספר העירוני לנוער בתל-אביב. מקצועו – סנדלרות. כעבור זמן נכנס לתנועת "השומר הצעיר" בתל-אביב, ובסופו של דבר מצא את דרכו להכשרת נוער בקיבוץ נען. בנען שהה זמן מועט ועבר להכשרת הפלמ"ח בקיבוץ עין חרוד. המצוקה בבית הוריו ומחלת אמו אילצוהו לעזוב את הכשרת הפלמ"ח ולעבור לחיי עיר, אך גם בעיר לא ניתק את קשריו עם ה"הגנה". בפרוץ מלחמת-העצמאות עבר לירושלים, עסק בליווי שיירות והשתתף בקרבות על הקסטל. ביום י"א בניסן תש"ח (20.4.1948) יצא לליווי שיירה לירושלים במסגרת מבצע "הראל" ונפל בקרב בשער הגיא. יומיים לאחר נפילתו הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בקרית ענבים. דבר מותו לא נודע למשפחתו ולחבריו אשר חיפשו את הנעדר חודשים רבים, ורק כעבור שנה וחמישה חודשים נתגלתה להם האמת המרה.